בית המשפט אישר יציאה למסע לפולין נגד רצון האב - קטינה בת 16.5 זוכה בזכות לחוות חינוך היסטורי
תמ"ש 43194-02-25 - השופטת גלבוע: "האפוטרופסית לדין נפגשה עם הצדדים והקטינה ושוחחה עם המחנכת שלה, ובעמדתה המליצה להיעתר לבקשה לאור התרשמותה מקטינה מרשימה וורבלית, דעתנית ועוצמתית"
בפסק דין חשוב שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, זכתה קטינה בת 16.5 בזכות לצאת למסע חינוכי לפולין למרות התנגדות אביה. השופטת הילה גלבוע קבעה כי רצונה הברור והאותנטי של הנערה גובר על חששות האב הביטחוניים והנפשיים.
המקרה החל כאשר האם פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא דרכון עבור בתה ולאשר יציאתה למסע לפולין במסגרת בית הספר. האב התנגד נמרצות, בטענה שהמצב הביטחוני הקשה בעולם והרגישות הנפשית של בתו לאחר אירועי השבעה באוקטובר עלולים לגרום לה נזק נפשי רב.
לאור המחלוקת הקשה בין ההורים הגרושים משנת 2011, הורתה השופטת על מינוי אפוטרופסית לדין לשמיעת עמדת הקטינה. האפוטרופסית נפגשה עם כל הצדדים והתרשמה מקטינה "מרשימה וורבלית, דעתנית ועוצמתית" שמעוניינת מאוד לצאת למסע ונימקה את רצונה היטב.
עורך דין וכותב הטורים ארז קרט מסביר: "זהו פסק דין משמעותי שמדגיש את חשיבות שמיעת קול הקטין בהליכים המשפטיים. הקטינה הוכיחה בגרות ויכולת להחליט על עתידה החינוכי".
השופטת דחתה את טענות האב לפיהן מדובר ב"מסע נקמה" מצד האם וקבעה כי הקטינה מבטאת רצון עצמאי. בהחלטתה ציינה השופטת כי הקטינה שקלה את השתתפותה בכובד ראש ויש לה כוחות נפשיים לצלוח את המסע המורכב.
פסק הדין מדגיש את העקרון החשוב של שמיעת קול הילד בהליכים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בקטינים מבוגרים שמסוגלים להביע דעה מנומקת. בסופו של דבר, האב חויב בהוצאות המשפט בסך 1,000 שקל, והקטינה תוכל לצאת למסע החינוכי המיוחל.
מה היה הסכסוך המשפטי?
אם גרושה פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא דרכון לבתה בת 16.5 ולאשר יציאתה למסע חינוכי לפולין, לנוכח אי שיתוף פעולה מצד האב שהתנגד לבקשה.
מה היו טענות האב להתנגדות?
האב התנגד משני טעמים עיקריים: המצב הביטחוני הקשה בעולם והאנטישמיות הגוברת, וחששו ממצבה הנפשי של הקטינה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר שעלול להיפגע מהמראות הקשים במסע.
איך פתר בית המשפט את המחלוקת?
השופטת מינתה אפוטרופסית לדין לשמיעת עמדת הקטינה. האפוטרופסית נפגשה עם כל הצדדים והמליצה להיעתר לבקשה לאור התרשמותה מקטינה בוגרת ועוצמתית שמעוניינת בצאת למסע.
מה היו הממצאים לגבי הקטינה?
האפוטרופסית והמחנכת התרשמו מקטינה "מרשימה וורבלית, דעתנית ועוצמתית" שנימקה את רצונה היטב ושקלה את השתתפותה בכובד ראש. הקטינה הביעה מחויבות לעם ישראל ולהיסטוריה.
מה קבעה השופטת בפסק הדין?
השופטת קבעה כי יש ליתן משקל מכריע לעמדתה הברורה והאותנטית של הקטينה בהתחשב בגילה ובגרותה. היא דחתה את טענות האب לפיהן מדובר ב"מסע נקמה" מצד האם.
מה העקרון המשפטי החשוב בפסק הדין?
פסק הדין מדגיש את חשיבות שמיעת קול הקטין בהליכים משפטיים במסגרת עקרון טובת הילד. ככל שהקטין מבוגר ובוגר יותר, יש ליתן משקל רב יותר לרצונו העצמאי.
מה היה הפתרון המעשי?
בית המשפט אישר לאם להוציא דרכון לקטינה ללא צורך בהסכמת האב והתיר את יציאתה למסע לפולין. האב חויב בהוצאות המשפט בסך 1,000 שקל.
ציטוט 1: "אפוטרופסות ההורים כוללת החובה והזכות לדאוג לכל צרכי הילדים, אך כאשר לא עולה בידם להגיע להסכמות, בית המשפט נדרש להכריע על בסיס טובת הקטין"
הקשר: עקרון יסוד במשפט המשפחה הישראלי המחייב התמקדות בטובת הילד.
ציטוט 2: "ככל שהמדובר בילד מבוגר ומפותח יותר, יש ליתן משקל רב יותר לרצונו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו"
הקשר: קביעה משפטית חשובה על מתן קול לקטינים בהליכים משפטיים.
ציטוט 3: "כאשר עסקינן בטובת הילד יש לבחון את טובתו של הקטין הספציפי שעניינו נבחן, ולכן יש צורך בהוכחות בדבר השפעת מצב הדברים על הילד הספציפי"
הקשר: דרישה לראיות קונקרטיות ולא הכללות במקרים של קטינים.
ציטוט 4: "האפוטרופסית לדין התרשמה מקטינה מרשימה וורבלית, דעתנית ועוצמתית שמעוניינת מאוד לצאת למסע לפולין ונימקה את רצונה היטב"
הקשר: הערכה מקצועית של יכולותיה של קטינה לקבל החלטות בגרות.
ציטוט 5: "מצופה כי האב ישים לנגד עיניו את טובת הקטינה ויתחשב ברצונה במנותק מהסכסוך או המטענים בינו לבין האם"
הקשר: הדרישה מהורים להפריד בין סכסוכיהם האישיים לטובת הילדים.
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
05 מאי 2025
תמ"ש 43194-02-25
בפני כב' השופטת הילה גלבוע
תובעת
פלונית
נגד
נתבע
פלוני
בעניין הקטינה – אלמונית
ע"י ב"כ עוה"ד עינת גריכטר – אפוטרופסית לדין לקטינה
החלטה
1. בקשת האם להוצאת דרכון עבור הקטינה – … (כבת 16.5 תלמידת כיתה י"א), וכן לאשר יציאתה מהארץ למסע
לפולין במסגרת ביה"ס, לנוכח אי שיתוף פעולה מצד האב.
2. מנספחי הבקשה עולה כי מדובר בבני זוג שהתגרשו בשנת 2011 , ועל פי הסכם הגירושין שנחתם ביניהם ואושר על
ידי בית הדין הרבני ביום 19.5.2011 , הוסכם, בין היתר, לעניין יציאת הקטינים לחו"ל כי: "הצדדים לא יהיה רשאים
להוציא את הילדים מחוץ לגבולות המדינה ללא הסכמה מראש ובכתב מהצד השני" (סעיף 3.6 להסכם).
3. האם טענה כי הקשר בין האב לקטינה יודע "עליות ומורדות" והאב לא עונה לפניותיה בעניין זה ואינו משתף פעולה
בעניין לאור היחסים בינו לבין הקטינה. בנסיבות אלה מצאה לעתור לבית המשפט בבקשה זו כשהיא סבורה כי לא ראוי
שהקטינה לא תצא למסע במסגרת ביה"ס אך נוכח היעדר שיתוף הפעולה מצד אביה.
4. האב התנגד לבקשה מכל וכל ועתר לדחותה. לשיטתו, בניגוד לנטען, יחסיו עם הקטינה טובים מאוד ותקינים. לגופם
של דברים נימק את התנגדותו בשני טעמים עיקריים – המצב הביטחוני הקשה בעולם ורגישותה של בתו והחשש כי
לנוכח התנהגותה לאחרונה והטלטלה הנפשית שעברה מאז אירועי ה 7- לאוקטובר, מסע מעין זה יעמידה בסכנה ויגרום
לה לנזק נפשי רב.
5. בהינתן המחלוקת בין ההורים ולאור גילה של הקטינה, הוריתי על מינוי אפוטרופוס לדין לשם שמיעת עמדת הקטינה
.( בהליך המתנהל בעניינה (ראו: החלטה מיום 10.3.25 והחלטה מיום 16.3.25
6. האפוטרופסית לדין נפגשה עם הצדדים והקטינה ושוחחה עם המחנכת שלה, ובעמדתה מיום 1.4.24 , המליצה
להיעתר לבקשה לאור התרשמותה מקטינה מרשימה וורבלית, דעתנית ועוצמתית שמעוניינת מאוד לצאת למסע לפולין
במסגרת בית הספר, רצון אותו נימקה היטב, ומפאת גילה יש מקום להקשיב לרצונה ולאפשר לה לצאת למסע לפולין
כפי שהיא מבקשת.
7. בתגובתו מיום 9.4.25 הביע האב הערכתו לבית המשפט ולאפוטרופסית לדין על ההשקעה בהליך המעמיק, אולם
עמד על התנגדותו לבקשה. לדבריו, בקשה זו הינה חלק ממסע נקמה והסתה של האם את בנותיו נגדו. לשיטתו
הקטינה היא ילדה מקסימה אך "שטופת מוח נגד אביה" כך שדעתה ואמירותיה לא נאמרו בלב שלם ומרחשי ליבה אלא
מהווים דקלום של טענות האם שהדריכה אותה מה לטעון נגדו, ונאמרו מתוך הסתה פרועה מצד אמה. באמתחתו שני
נימוקים ענייניים להתנגדותו, האחד- נעוץ במצב הביטחוני המורכב והאנטישמיות הגוברת ברחבי העולם כנגד ישראלים;
והשני- נעוץ במצבה הנפשי של הקטינה – שחרף אמירותיה של המחנכת שלה, ועל אף הכבוד הרב שהוא רוחש לה, אין
בידה הכלים המקצועיים הפסיכולוגיים על מנת לקבוע קביעה מסוג כלשהו בעניין זה. כאביה של הקטינה וכמי שמכיר
אותה היטב הוא יודע כי מסע מעין זה על כל המראות הקשים הכרוכים בו ובפרט לאחר אירועי ה 7- לאוקטובר – עשוי
להזיק מאוד לקטינה ולגרום לה לנזק נפשי רב.
8. לנוכח התנגדות האב, אפשרתי לצדדים להבהיר האם הם עומדים על קיומו של דיון; האם הגישה הודיעה כי היא
מסכימה למתן החלטה ללא צורך בדיון, והאב לא הגיש תגובה בחלוף המועד, חרף העובדה כי צפה בהחלטתי האמורה
ביום בו ניתנה. כפי שהובהר בסיפה להחלטתי מיום 9.4.25 , אי הגשת התגובה מטעם האב משמעה הסכמה לכך
שיינתן פסק דין על בסיס החומר שבתיק ללא קיום דיון.
9. בנסיבות האמורות אפנה להכריע בבקשה שלפני על בסיס החומר שלפני.
דיון והכרעה
10 . אפוטרופסות ההורים על ילדיהם כוללת את החובה והזכות לדאוג לכל צרכיהם, וכפי שהובהר מפורשות בסעיף 17
לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962- , על ההורים להפעיל את אפוטרופסותם בשים לב לעקרון
טובת הקטין – "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים
בנסיבות העניין".
11 . כאשר לא עולה בידי ההורים להגיע להסכמות ביניהם בעניינים הנתונים לאפוטרופסותם, בית המשפט נדרש
להכריע בכך (ראו סעיפים 19 ו 25- לחוק הכשרות המשפטית), כאשר נקודת המוצא בהליכים הנוגעים לעניינו של קטין
הינה כאמור- טובת הילדים, אשר "היא ראשית והיא אחרית, ואותה על בית המשפט לשוות לנגד עיניו…" (בע"ם
.( 5558/13 פלונית נ' פקידת הסעד לפי חוק הנוער, עיריית בת ים, פסקה י"א ( 20.8.2013
12 . במסגרת טובת הילד יש להביא בחשבון אף את רצונו של הקטין. ראו: בש"א (מחוזי ירושלים) 6802/04 פלוני נ'
.( אלמונית (נבו 19.12.2004
13 . בפסיקה עמדו על כך שבעת קביעת טובת הילדים יש לבחון את רצון הילד ועמדתו לגבי הענין הנדון; "הגם שרצונו
של קטין אינו "חזות הכול", הוא וודאי אינו "חזות הלא-כלום", ויש לשקול את רצונו". זכותם של ילדים להשתתפות
בהליכים הנוגעים להם, הוכרה כאחד מארבעת העקרונות המנחים על-פי האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד
ומעוגנת בסעיף 12 לאמנה, המאפשר לילד להביע את דעתו בחופשיות, מחייב ליתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו
ולמידת בגרותו, ומסמל את אחד מן השינויים החשובים בהכרה בזכויות הילד. ראו: עמ"ש (מחוזי חיפה) 58108-06-21
א' נ' ב' ( 8.7.2021 ); תלה"מ (משפחה חדרה) 21463-07-21 פלונית נ' אלמוני ( 1.8.2023 ) פסקה 51 לפסה"ד.
14 . עוד הבהירה הפסיקה כי רצון הקטין ייבחן בהתאם לגילו ורמת בגרותו. "ככלל יש מקום לשמוע את דעתו של
הקטין, אף קטין בגיל 10 למשל, ולא כל שכן ככל שהוא מתבגר והשנים נוקפות, ויש לייחס משקל רב לעמדתו,
כמובן על פי שיקול דעת והשכל הישר." (בע"מ 10480/05 פלוני נ' פלוני ( 5.12.2005 ), פסקה ד( 7) לפסה"ד); כן יש
לבחון את מידת הבנתו של הילד למצב הדברים בו הוא נתון, ובפרט האם הוא מבטא רצון עצמאי ובלתי תלוי להתחשב;
יש להמשיך ולבחון האם רצונו של הילד הינו אכן רצון רב משמעות בעל עצמה ניכרת.
15 . יש לזכור כי המשקל הניתן לרצונו של הילד עשוי להשתנות בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הילד הספציפי
שעניינו נידון. ככל שהמדובר בילד שהינו מבוגר ומפותח יותר- יש ליתן משקל רב יותר לרצונו. ראו: תלה"מ (משפחה
פתח תקוה) 1080-08-18 פלונית נ' אלמוני ( 18.8.2021 ), פסקאות 30-31 לפסה"ד;תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו)
.( 49123/03 פלוני (קטין) נ' אלמוני ( 19.11.2006
16 . במקרה שלפני שוכנעתי כי הקטינה מעוניינת להצטרף למסע לפולין וכי מדובר ברצון ברור ואותנטי שגובש על ידה
לאחר מחשבה ושקילה עניינית של ההשלכות האפשריות של המסע, ולא התרשמתי כלל כי מדובר בדברים שדקלמה
מפי אמה (כפי שנטען על ידי האב).
17 . כפי שהבהירה האפוטרופסית לדין לעניין זה: "(הקטינה) מביעה רצון עז לנסוע למסע לפולין. (הקטינה) מנמקת
את רצונה היטב, היא מודעת לכך שהמסע הוא מסע מורכב שעלול להעמיס עליה מבחינה נפשית, אך היא מרגישה
שהיא תוכל לעמוד בכך והיא מבקשת שבית המשפט הנכבד יאפשר לה לצאת מסע" (סעיף 45 לעמדתה); בשיחה
עם הקטינה הביעה בפניה את רצונה להנפיק דרכון "(הקטינה) מאוד רוצה שיהיה לה דרכון, (הקטינה) מאוד רוצה
לנסוע לחו"ל כמו כל ילד נורמאלי בגילה, (הקטינה) גם מאוד מאוד רוצה לנסוע למסע לפולין. (הקטינה) הסבירה
שהיא מאוד מחוברת לעם ישראל, להיסטוריה ולאזרחות. (הקטינה) גם מתעניינת מאוד בפוליטיקה. (הקטינה)
ציינה שנושא השואה מעניין אותה מאוד. מבחינתה נסיעה למסע לפולין זו חוויה שהיא לא מוכנה לפספס.
(הקטינה) אמרה שהיא מוכנה להתמודד עם מראות, גם אם הם קשים ולדעתה יש לה כוחות להתמודד עם
דברים….נכון שהשואה היא דבר קשה, אך חשוב לדעת ולהכיר את הנושא מקרוב. (הקטינה) ציינה שבבית ספר
עושים הכנה ארוכה לפני המסע. גם חברות שלה יוצאות למסע. … בבית הספר הסבירו להם שכל ילד/ה צריך/כה
לשבת ולהבין את המשקל של הנסיעה לפולין ולראות אם המסע מתאים לו/האם לאו. זה מה שהיא עשתה עם
עצמה והיא הגיעה למסקנה חד משמעית שהיא רוצה לצאת למסע לפולין" (סע' 30-35 לעמדה).
18 . לנוכח גילה של הקטינה, בגרותה ועמדתה הברורה והאותנטית, מצאתי ליתן לעמדתה משקל מכריע. השוו:
.( תלה"מ (משפחה פתח תקוה) 40889-05-21 פלוני נ' אלמונית ( 14.8.2022
19 . טענות האב אודות הסתת האם את הקטינה נגדו אינן עולות בקנה אחד עם הקשיים עליהם עמדה האם עצמה
בכתבי טענותיה בהליך זה, ואף לא עם העובדה כי מאז אושר ההסכם ביניהם (לפני למעלה מעשור) לא נתגלעה בין
הצדדים כל מחלוקת שהגיעה לכדי הליך משפטי. חזקה על האב כי ככל שהיה סבור כי ננקט נגדו הליך של הסתה, היה
מתריע על כך או עותר לטפל בכך במועד, ולא טוען לכך בדיעבד אך כנימוק להתנגדותו לבקשה דנן בעניין הוצאת דרכון
לקטינה לצורך מסע לפולין במסגרת בית הספר, שהקטינה מעוניינת לצאת אליו.
20 . בהקשר זה יוער כי טענותיו אודות הסתה ואודות 'מסע נקמה' מצד האם, לא נטענו על ידו במסגרת תגובתו
.( הראשונה לתיק (מיום 4.3.25 ) והועלו מטעמו אך לנוכח עמדת האפוטרופסית לדין (במסגרת תגובתו מיום 9.4.25
21 . כפי שהובהר בעמדת האפוטרופסית לדין, הקטינה עמדה על הקשיים שלה ביחסים עם אביה, ואודות השפה
הבוטה והאלימה בה עשה שימוש בהתכתבויות עמה (ראו למשל סעיף 24 לעמדת האפוטרופסית לדין; ותגובת האם
.( מיום 11.3.25
22 . האב לא הכחיש הנטען בהקשר זה ואף הודה בפני האפוטרופסית לדין כי היה דין ודברים שלו עם הקטינה. לדבריו
"(הקטינה) התחצפה והתנהגה בצורה לא ראויה, היא חצתה גבול, הוא התרגז גם (הקטינה), ניתק לה את הטלפון
ולאחר מכן הוא שלח לה הודעה אמוציונלית וכועסת, כאקט חינוכי" (סעיף 11 לעמדת האפוטרופסית לדין).
23 . בנסיבות אלה, עת עולה מתגובות האם כי היא מכירה בחשיבות הקשר בין האב לקטינה ואף פעלה לשימורו לאורך
השנים, הרי שאינני מוצאת בטענות מעין אלה של האב, שנטענו כאמור רק כתגובה, משום נימוק ענייני ורלוונטי
להתנגדותו לבקשה דנן ולרצונה של הקטינה.
24 . מצופה כי האב ישים לנגד עיניו את טובת הקטינה ויתחשב ברצונה במנותק מהסכסוך או המטענים בינו לבין האם.
25 . בכל הנוגע לטיעון בדבר הקושי הנפשי שעלול להיגרם לקטינה כפי שנטען על ידי האב- הרי שמנגד – אמה של
הקטינה, המחנכת שלה, הקטינה עצמה והאפוטרופסית לדין, התרשמו כי בידי הקטינה כוחות נפשיים לצלוח את המסע,
וכי היא שקלה את השתתפותה בו בכובד ראש.
26 . כפי שעולה מעמדת האפוטרופסית לדין המחנכת של הקטינה ציינה כי מהיכרותה עם הקטינה – "…היא אמנם
ילדה רגישה, אך היא עם הרבה עוצמות והיא יכולה להתמודד עם מצבים מורכבים, להגשים מטרות ולהתאמץ
בשביל המטרות שהיא מציבה לעצמה", וכי יש לה "הרבה חוסן, היא ילדה עוצמתית וחזקה". אמנם המחנכת ציינה כי
אין לה יכולת לנבא כיצד הקטינה תגיב למסע, אולם מהיכרותה עמה היא סבורה שהיא יכולה להתמודד עם המסע
והקטינה מאוד רוצה לצאת אליו.
27 . אוסיף ואציין כי בני נוער רבים משתתפים במסע זה, אשר מטבע דברים מלווה בהכנה משמעותית מותאמת וליווי
מתאים, כפי שהבהירה גם המחנכת של הקטינה; הדעת נותנת כי ליווי ותמיכה אלה שיינתנו לקטינה במסגרת בית
הספר יאפשרו לה לממש את רצונה ולהשתתף במסע משמעותי זה, ולהתעצם ממנו; ככל שהקטינה תחוש במהלך
ההכנה למסע כי היא אינה חפצה בכך, היא תהא רשאית כמובן לחזור בה מהחלטתה.
28 . טענות האב אודות החשש מהנזק הנפשי שיגרם לקטינה, כמו גם הטענה לפיה הקטינה עברה טלטלה נפשית
קשה לאחר אירועי ה 7- באוקטובר ועד היום אינה מצליחה להתנתק מהזוועות, וכאביה הוא יודע שאין בה את הכוחות
הנפשיים להתמודד עם מראות וסיפורים קשים אלו – לא הוכחו ולו בראשית ראיה, והן אינן עולות בקנה אחד עם
התרשמות האפוטרופסית לדין והמחנכת של הקטינה, שכאמור התרשמו שתיהן מקטינה בעלת עוצמות חזקות וחוסן
נפשי.
29 . כאשר עסקינן בטובת הילד יש לבחון את טובתו של הקטין הספציפי שעניינו נבחן, "….לכן יש צורך בהוכחות
בדבר השפעת מצב הדברים האמור על הילד הספציפי, במצב שבו הוא נתון". ראו: ע"א 2266/93 פלוני, קטין נ'
1995 ), פסקה 20 לפסה"ד. ) 221 ( פלוני, פ"ד מט( 1
30 . במקרה דנן דומה כי טענותיו של האב בהקשר זה הינן כלליות ואינן מתייחסות דווקא לקטינה הספציפית שעניינה
נידון לפני, כפי שעולה מדבריו בתגובתו מיום 4.3.25 , לפיהם "כידוע החוויה הנפשית בטיול זה הינה עוצמתית,
מטלטלת וקשה מנשוא, אשר מותירה צלקות נפשיות רבות ולא לכל אדם קיימים הכוחות הנפשיים להתמודד עימה,
במקרים לא מעטים חזרו בני הנוער עם טראומה מהמראות וסיפורים הקשים בטיול זה. הדבר מקבל עצימות גבוהה
יותר לאחר הטווח [צ"ל טבח] הנוראי אשר אירע לעמנו ב- 7 באוקטובר…" (סעיף 9 לתגובתו).
31 . דברים אלה יפים אף ביתר שאת בנוגע לנימוק הביטחוני ששטח האב – אודות האנטישמיות והסכנה לישראלים
ברחבי העולם, שהינו נימוק כללי ולא ספציפי לקטינה דנן, וכפי שציינה האפוטרופסית לדין לקטינה, האם ציינה מנגד כי
גם המצב הביטחוני בארץ קשה, ומכל מקום לא קיימת בעת הזאת אזהרת מסע של המטה לביטחון לאומי לגבי פולין;
כך שלא מצאתי כי די בנימוק כללי זה לכשעצמו למנוע מהקטינה לצאת למסע לפולין ביחד עם חברותיה.
32 . לאור כל האמור אני נעתרת לבקשה, ומתירה לקטינה לצאת למסע לפולין כמבוקש ולשם כך מאפשרת לאם להוציא
דרכון לקטינה ללא צורך בהסכמת האב או בחתימתו על הטפסים הכרוכים בכך.
.₪ 33 . בהתחשב בכך שהצדדים אינם מיוצגים, האב יישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,000
ההחלטה הותרה לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, ז' אייר תשפ"ה, 05 מאי 2025 , בהעדר הצדדים.
//
שאלות נפוצות לגבי פסק הדין
על פי הסכם הגירושין במקרה זה, נדרשת הסכמה מראש ובכתב מהצד השני להוצאת הילדים מחוץ לגבולות המדינה. כאשר אין הסכמה, בית המשפט מכריע על בסיס טובת הקטין.
בית המשפט בוחן את מידת הבנתו של הילד למצב, יכולתו לנמק את רצונו, ובעיקר האם הוא מבטא רצון עצמאי ובלתי תלוי. במקרה זה הקטינה הוכיחה בגרות רבה.
דרושות ראיות קונקרטיות ולא רק טענות. במקרה זה השופטת קבעה כי הטענות נגד האם אינן מוכחות ושהקטינה מבטאת רצון אותנטי ועצמאי.
דרושה בחינה ספציפית של השפעת האירועים על הקטין הספציפי, ולא הכללות. השופטת קבעה כי טענות האב היו כלליות ולא התייחסו דווקא לקטינה הספציפית.
המחנכת יכולה לספק תמונה על יכולותיו הנפשיות והרגשיות של הקטין, אך אין לה הכלים המקצועיים לקביעות פסיכולוגיות מעמיקות. במקרה זה היא תמכה ביכולת הקטינה להתמודד.
אפוטרופסית לדין לקטין היא נציגה מקצועית שממנה בית המשפט כדי לייצג את האינטרסים של הקטין בהליכים משפטיים. תפקידה לשמוע את דעת הקטין, לבחון את מצבו ולהמליץ לבית המשפט מה לטובתו. זהו כלי חשוב להבטחת זכויות הקטין במקרים של מחלוקת בין הוריו.
המידע המוצג באתר זה מיועד למטרות הדרכה כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. התוכן נועד לספק כיוון ראשוני ואינו בא במקום עיון במקורות הרשמיים או קבלת ייעוץ מקצועי מוסמך. האתר אינו אחראי לדיוק, שלמות או עדכניות המידע המוצג. בתהליכי עיבוד והמרת התוכן עלולים להתרחש שגיאות או אי-דיוקים. לפני קבלת החלטות או ביצוע פעולות כלשהן, הינכם מתבקשים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי ולוודא את המידע ממקורות רשמיים. האתר אינו נושא באחריות לתוצאות השימוש במידע או לנזקים העלולים להיגרם עקב הסתמכות על התוכן המוצג.
הסתייגות זו באה בנוסף לתקנון האתר, תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות החלים על האתר.
