בית המשפט התיר נישואין בין-דתיים למרות התנגדות האישה: תקדים משפטי חשוב
תה"ן 72688-03-23 - פסק דין מהווה אבן דרך בהתרת נישואין בין-דתיים בישראל על בסיס טענת "מיאוס" לפי הדין האתיופי
מהו עיקר פסק הדין?
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון התיר נישואין של זוג ישראלי שנישא באתיופיה לפני כ-29 שנים, למרות התנגדות האישה. הבעל, נוצרי אזרח ישראל, והאישה, יהודייה אזרחית ישראל, חיו בנפרד כשש שנים כאשר הבעל עזב את דירת המגורים המשותפת.
מדוע המקרה חשוב מבחינה משפטית?
פסק הדין מהווה תקדים חשוב בהתרת נישואין בין-דתיים בישראל, שכן:
- בית המשפט החיל את הדין האתיופי על נישואין שנערכו באתיופיה
- נקבע כי טענת "מיאוס" (סלידה) מהווה עילה מספקת להתרת נישואין גם ללא הסכמת הצד השני
- הפרדה ברורה נעשתה בין הליך התרת הנישואין לבין תביעות כספיות נלוות
מה היה הליך קבלת ההחלטה?
- בית המשפט קיבל חוות דעת מבית הדין הרבני הגדול שקבע כי הנישואין האזרחיים בטלים מעיקרם
- מונה מומחה לדין האתיופי (עו"ד י.) בהסכמת הצדדים
- המומחה קבע כי לפי הדין האתיופי, טענת מיאוס מהווה עילה מספקת לגירושין
- האישה התנגדה להתרת הנישואין ודרשה פיצויים כתנאי להסכמתה
מה קבע בית המשפט?
השופטת חגית מטלין קבעה כי:
- יש להתיר את הנישואין על בסיס טענת המיאוס של הבעל
- שאלת הפיצויים אינה תנאי להתרת הנישואין ויכולה להידון בהליך נפרד
- משרד הפנים יעדכן את רישום הצדדים כגרושים בכל המסמכים הרשמיים
- כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות
מה המשמעות לזוגות דומים?
פסק הדין מחזק את האפשרות להתיר נישואין בין-דתיים בישראל גם כאשר אחד הצדדים מתנגד, ומבהיר כי בתי המשפט בישראל יכבדו את הדין הזר שחל על הנישואין. זוגות שנישאו בחו"ל יכולים להסתמך על עילות גירושין הקיימות בדין הזר, כמו טענת המיאוס במקרה זה.
עו"ד ארז קרט עורך דין התרת נישואין מציין כי פסק דין זה מהווה תקדים חשוב בהתרת נישואין בין-דתיים בישראל. הוא מדגיש את הגמישות של מערכת המשפט הישראלית בהחלת דינים זרים כאשר הדבר נדרש, ומחזק את זכותם של בני זוג לסיים את הקשר הנישואין גם כאשר אחד הצדדים מתנגד לכך.
נתקלים באתגרים בהליך התרת הנישואין? משרדנו מתמחה בליווי אישי ומקצועי בכל שלבי התהליך.
למה לבחור בנו?
- ניסיון רב בטיפול בתיקי התרת נישואין מורכבים
- ליווי אישי ודיסקרטי לאורך כל ההליך
- מומחיות בטיפול בנישואין אזרחיים וזוגות מעורבים
- פתרונות יעילים ומהירים המותאמים למצבך האישי
אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמורכבות המשפטית.
צרו קשר עוד היום ונסייע לכם לעבור את התהליך בצורה חלקה ומקצועית.
לפני | כבוד השופטת, סגנית הנשיא חגית מטלין | |
תובע |
ג.א. ע"י ב"כ עוה"ד גילעד אבוהיי | |
נגד
| ||
נתבעת |
י.א. ע"י ב"כ עוה"ד ליאור פרי | |
פסק דין |
- לפני תביעה להתרת נישואין של בני זוג תושבי המדינה לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") שהוגשה ע"י התובע (להלן: "המבקש") כנגד הנתבעת (להלן: "המשיבה").
- מכתב התביעה עולה כי הצדדים נישאו לפני כ- 29 שנה בכפר באתיופיה כשלא נערך כל מסמך ולא נהוג לערוך מסמך לנישואי הצדדים.
- מנישואי הצדדים נולדו חמישה ילדים: 4 בגירים, וקטינה ילידת 2006 (בת 17 -9 חודשים).
- התביעה הומצאה למשיבה ביום 8.6.23 (צורף אישור מסירה ביום 13.6.23).
- בהחלטה מיום 13.6.23 התבקשה חוות דעתו של בית הדין הרבני הגדול.
בחוות הדעת שהוגשה ע"י בית הדין הרבני הגדול לתיק ביום 22.1.24, נקבע כי הנישואין האזרחיים בטלים מעיקרם.
- המשיבה לא הגישה כתב הגנה.
- בכתב התביעה טען המבקש כי לפני כ-6 שנים חל קרע בנישואי הצדדים שאינו ניתן לאיחוי. דרכיהם של הצדדים נפרדו ונישואיהם הסתיימו הלכה למעשה.
כמו כן טען כי הצדדים אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת מזה כ-6 שנים. המשיבה גרה בדירת הצדדים עם הילדים והנתבע גר בדירה שכורה ב-*****. לפיכך עתר להתרת הנישואין. טענות המבקש לא הוכחשו שכן כאמור לא הוגש כתב הגנה או תגובה לתביעה.
- בהחלטה מיום 14.2.24 נקבע כי סמכות השיפוט בעניין התרת הנישואין של בני הזוג נתונה לבית משפט זה, כמו כן נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 31.3.24 לשמיעת עמדת המשיבה בהעדר כתב הגנה או תגובה מטעמה.
- לדיון ביום 31.3.24 (להלן: "הדיון") לא התייצבה המשיבה, בא כוחה טען כי חולה (צורף לתיק אישור מחלה ביום 4.4.24), אף טען כי יודע שהמשיבה מתנגדת להתרת הנישואין.
- בהחלטה בדיון נקבע בין השאר כי נוכח התנגדות המשיבה להתרת הנישואין ועל מנת לקדם ההליך ימציא ב"כ התובעת חוות דעת של הדין הזר, כאשר בעלותה יישא המבקש בשלב זה.
עוד נקבע כי ככל ומסקנות חוות הדעת יהיו כי ניתן להתיר הנישואין גם בהיעדר הסכמת המשיבה, ישקול בית המשפט להיעתר לבקשה מנימוקיה ועל סמך מסקנות חוות הדעת, והמשיבה תחויב בעלות חוות הדעת.
- ביום 4.6.24 המציא המבקש את חוות דעת של הדין הזר שהוגשה ע"י עו"ד ב..
בהחלטה מיום 5.6.24 התבקשה תגובת המשיבה במסגרתה התבקשה להודיע האם מסכימה להתרת הנישואין נוכח מסקנות חוות הדעת, וכי בהיעדר תגובה במועד ייעתר בית המשפט לבקשה מנימוקיה ובהתאם למסקנות חוות הדעת.
- ביום 20.6.24 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לחוות הדעת מאחר ועורך הדין שהגישה, אינו מומחה לדין האתיופי וחוות הדעת אינה תקנית.
בתגובת המבקש לתגובה שהגישה המשיבה מיום 10.7.24 טען המבקש בין השאר, כי המשיבה לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה הסותרת את חוות הדעת שהוגשה על ידו. עוד טען כי ב"כ המשיבה הינו מומחה בעצמו לדין האתיופי וחוות הדעת שהגיש המבקש לבית המשפט, אינה שונה מחוות דעת שמגיש ב"כ המשיבה לבתי משפט שונים.
- בהחלטה מיום 11.7.24 נקבע כי הצדדים יגישו רשימה מוסכמת של שני מומחים לדין האתיופי.
לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות לעניין זהות המומחה המוסכם, נקבע בהחלטה מיום 14.8.24 כי: "בהיעדר שם של מומחה מוסכם בהתאם להחלטתי מיום 11.7.24, ומאחר ולטענת ב"כ הנתבעת בתגובה מיום 20.6.24 חוות הדעת שהוגשה לתיק אינה בגדר חוות דעת, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, ימציא ב"כ הנתבעת שם של מומחה לדין האתיופי המוצע על ידו לבית המשפט ולצד שכנגד, וזאת תוך 7 ימים".
- ביום 18.8.24 הציע ב"כ המשיבה כמומחה את הנשיא (בדימוס) של בית המשפט העליון של מדינת ****, אתיופיה, עו"ד ד.. מ-*********. למען הגילוי הנאות הוסיף ב"כ הנתבעת כי יש לו הכרות אישית עם כבוד השופט בדימוס שהוצע על ידו.
- ביום 21.8.24 הגיש המבקש תגובתו וטען כי בחירת מומחה שנמצא באתיופיה עמו טוען ב"כ המשיבה שיש לו הכרות מוקדמת, מהווה הצעה לא רצינית ולא ריאלית. ב"כ המבקש הציע מטעמו 4 שמות של מומחים ביניהם שותפו למשרד של ב"כ המשיבה – עו"ד י.
- בהחלטה מיום 21.8.24 נקבע: "לאחר עיון בתגובה ולנוכח טענת ב"כ הנתבעת כי קיימת לו היכרות אישית עם המומחה, לא מצאתי למנות המומחה שהוצע. ב"כ הנתבעת יודע בתוך 5 ימים האם מסכים להגיש חוות דעת מטעמו כמומחה, כמוסכם ע"י ב"כ התובע".
- ביום 25.8.24 נתן ב"כ המשיבה את הסכמתו למינוי שותפו למשרד עו"ד י. כמומחה, נוכח הסכמת המבקש. בהחלטה מיום 26.8.24 מונה עו"ד י. כמומחה. עוד נקבע כי בשלב זה תישא המשיבה בעלות חוות הדעת.
- ביום 16.9.24 הוגשה חוות דעת המומחה עו"ד י. (להלן: "חוות הדעת").
בחוות הדעת ציין המומחה בין השאר, כי מכתב התביעה עולה כי קיים נתק של שנים רבות בין הצדדים, וכי המבקש מבקש להתגרש והמשיבה אינה מעוניינת להתגרש.
- עיון בחוות הדעת שהוגשה ע"י המומחה המוסכם, מלמד כי בית המשפט רשאי להתיר את הנישואין על סמך טענת מי מבני הזוג למיאוס. כאשר אחד מבני הזוג מצהיר כי בן זוגו מאוס עליו, די בכך כדי להוות עילת גירושין בהתאם לסעיף 81 לחוק לענייני משפחה (ראה: סעיף 26 לחוות הדעת). כמו כן על פי חוות הדעת, רשאי בית המשפט להעניק פיצוי לצד השני אם מגיע בית המשפט למסקנה שהגירושין אינם מוצדקים או נגרם עוול לצד השני בהתאם לסעיף 84 לחוק לענייני משפחה (ראה: סעיף 34 לחוות הדעת).
עוד צוין בחוות הדעת כי מעיון בכתב התביעה בתיק זה כמו גם בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, ברור שקשר הנישואין מאוס על המבקש במקרה זה (ראה: סעיף 35 לחוות הדעת).
- בהחלטה מיום 18.9.24 התבקשה המשיבה להבהיר האם נוכח מסקנות חוות הדעת נותנת הסכמה להתרת הנישואין. בתגובת המשיבה מאותו יום טענה כי ככל והמבקש יעמוד על התרת הנישואין הרי שעל פי הדין האתיופי מגיעים לה פיצויים מהמבקש, וכי נכון יהיה להעניק לה את חלקו בדירה כפיצוי מוסכם וכתנאי להתרת הנישואין.
- בהחלטה מיום 19.9.24 נקבע כי תיק זה עניינו התרת נישואין בלבד.
עוד נקבע כי ככל והמשיבה עותרת לפיצויים פתוחה בפניה הדרך לפנות בתביעה עצמאית נפרדת. משכך התבקשה המשיבה בהחלטה מיום 19.9.24 להודיע האם נותנת הסכמתה למתן פסק דין בהסכמה.
בתגובתה מיום 22.9.24 הודיעה כי היא מתנגדת להתרת הנישואין.
- טענת המשיבה כי מגיעים לה פיצויים מהמבקש, ונכון יהיה להעניק לה את חלקו בדירה כפיצוי מוסכם וכתנאי להתרת הנישואין אינה מופיעה בכתבי הטענות, כשהאישה כאמור כלל לא הגישה כתב הגנה או תגובה לתביעה. האישה לא הציגה טענה משפטית כלשהיא לפיה אין להיעתר לתביעה אף לא טענה כנגד חוות הדעת ומסקנותיה, אף לא בקשה לשלוח שאלות הבהרה, אף לא לחקור את המומחה.
- חוות הדעת אינה מלמדת שהפיצוי הינו תנאי להתרת הנישואין. ניתן אף ללמוד ממנה את ההיפך- לא יכולה לקום טענת פיצוי בגין גירושין לא מוצדקים או כי נגרם עוול כמפורט בחוות הדעת, ללא התרת הנישואין.
- לאור כל האמור, אני מוצאת להיעתר לתביעה ולהורות על התרת הנישואין של בני הזוג מר א.ג. ת.ז. ******* וגב' י.א. ת.ז. *********.
- משרד הפנים יבצע רישומם של הצדדים כגרושים, כמפורט בסעיף 25 לעיל בכל המסמכים הרשמיים.
- בהמשך להחלטה מיום 19.9.24, ככל וסבורה המשיבה שהיא זכאית לפיצוי כספי תגיש תביעה מתאימה שתיבחן כמקובל, וטענות הצדדים שמורות להם.
- בנסיבות העניין ומשכל צד נשא בעלויות של חוות דעת, ועל מנת שלא להסלים היחסים בין הצדדים, לא מצאתי לעשות צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.
- המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
- פסק הדין ניתן לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"ד, 25 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
נתקלים באתגרים בהליך התרת הנישואין? משרדנו מתמחה בליווי אישי ומקצועי בכל שלבי התהליך.
למה לבחור בנו?
- ניסיון רב בטיפול בתיקי התרת נישואין מורכבים
- ליווי אישי ודיסקרטי לאורך כל ההליך
- מומחיות בטיפול בנישואין אזרחיים וזוגות מעורבים
- פתרונות יעילים ומהירים המותאמים למצבך האישי
אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמורכבות המשפטית.
צרו קשר עוד היום ונסייע לכם לעבור את התהליך בצורה חלקה ומקצועית.
שאלות נפוצות לגבי פסק הדין
התרת נישואין היא הליך משפטי המאפשר לבני זוג לסיים את קשר הנישואין שלהם כאשר הדין הדתי אינו חל עליהם או אינו מאפשר גירושין. בישראל, ענייני נישואין וגירושין נשלטים בעיקר על ידי הדין הדתי, אך ישנם מקרים בהם נדרש הליך אזרחי:
- כאשר בני הזוג הם מדתות שונות
- כאשר אחד או שני בני הזוג חסרי דת
- כאשר בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל
- כאשר בית הדין הדתי אינו מוסמך לדון בעניינם מבחינה בינלאומית
לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת נישואין במקרים אלו.
לא. כפי שקבע בית המשפט, הסכם גירושין והתרת נישואין הם שני הליכים נפרדים, במיוחד כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת. נדרש הליך נפרד של התרת נישואין על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין.
הסכם גירושין מסדיר את היחסים הרכושיים והאישיים בין בני הזוג, אך אינו משנה את מעמדם האישי. התרת נישואין היא הליך משפטי נפרד המשנה את המעמד האישי של בני הזוג מנשואים לגרושים.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת נישואין אזרחיים במקרים מיוחדים, כגון כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת, על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית).
כפי שנקבע בפסק הדין, לא ניתן לבקש סעד הצהרתי לתוקף התרת נישואין שכלל לא התקיימה. במקרה זה, מאחר שלא היה הליך של התרת נישואין בין המנוח לנתבעת, לא ניתן היה לבקש סעד הצהרתי לתוקפו.
טענת "מיאוס" היא טענה שבן זוג מאוס על הצד השני, והיא מהווה עילה מספקת לגירושין לפי הדין האתיופי, גם ללא הסכמת הצד השני.
לא, כפי שנקבע בפסק הדין, שאלת הפיצויים אינה תנאי להתרת הנישואין ויכולה להידון בהליך נפרד.
כן, בית המשפט מבקש חוות דעת מבית הדין הרבני כאשר אחד הצדדים יהודי, אך חוות דעת זו אינה מחייבת את בית המשפט.
המומחה לדין זר מסביר לבית המשפט את הדין החל על הנישואין במדינה בה נערכו, ואת העילות להתרתם לפי אותו דין.
כן, כפי שנקבע בפסק הדין, משרד הפנים מחויב לעדכן את רישום הצדדים כגרושים בכל המסמכים הרשמיים.
