כשדת ומדינה מתנגשים: סאגה של אישה יהודייה שהתאסלמה, התגרשה, וחזרה ליהדות
תה"ן 45611-11-23 - המאבק להכרה בגירושין: סיפור מאבקה של אישה למחיקת סטטוס "נשואה" במשרד הפנים לאחר שהתגרשה כדת וכדין בבית הדין השרעי
מה קרה במקרה הזה?
מקרה מרתק זה עוסק באישה יהודייה שהמירה דתה לאסלאם, נישאה למוסלמי, ולאחר מכן התגרשה בבית הדין השרעי וחזרה ליהדות. למרות שהגירושין בוצעו כדת וכדין בבית הדין השרעי, משרד הפנים סירב להכיר בהם, בטענה שהליך ההתאסלמות לא הושלם כראוי.
מה היו הטענות העיקריות?
המבקשת טענה שעברה הליך התאסלמות, נישאה כדין בבית הדין השרעי, התגרשה כדין, ויש לרשום אותה כגרושה במשרד הפנים.
משרד הפנים טען שהליך ההתאסלמות לא הושלם כנדרש, ולכן בית הדין השרעי לא היה מוסמך לדון בגירושיה.
בית הדין השרעי קבע שנישואי מוסלמי עם יהודייה הם נישואים תקפים על פי הדין השרעי, ולכן הגירושין תקפים.
מה פסק בית המשפט?
בית המשפט קבע כי עמדת משרד הפנים סותרת את עצמה:
אם המבקשת לא השלימה את הליך ההתאסלמות כנדרש, אז לא היה מקום לרשום את הנישואין מלכתחילה.
אם משרד הפנים הכיר בנישואין שבוצעו בבית הדין השרעי, עליו לקבל גם את פסק הדין של בית הדין השרעי בעניין הגירושין.
מה המשמעות הרחבה של פסק הדין?
פסק דין זה מדגיש את המתח בין דת ומדינה בישראל ואת הקשיים שנוצרים כאשר אזרחים עוברים בין דתות שונות. הוא ממחיש כיצד הסתירות במערכת הרישום האזרחית עלולות לגרום לפגיעה ממשית בחירותם של אזרחים לנהל את חייהם כרצונם.
נתקלים באתגרים בהליך התרת הנישואין? משרדנו מתמחה בליווי אישי ומקצועי בכל שלבי התהליך.
למה לבחור בנו?
- ניסיון רב בטיפול בתיקי התרת נישואין מורכבים
- ליווי אישי ודיסקרטי לאורך כל ההליך
- מומחיות בטיפול בנישואין אזרחיים וזוגות מעורבים
- פתרונות יעילים ומהירים המותאמים למצבך האישי
אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמורכבות המשפטית.
צרו קשר עוד היום ונסייע לכם לעבור את התהליך בצורה חלקה ומקצועית.
לפני | כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש | |
מבקשת |
פלונית | |
ע"י ב"כ עוה"ד סהראב שיח' יוסף
נגד
| ||
משיבים | 1. פרקליטות מחוז דרום – אזרחי 2. פלוני | |
|
| |
פסק דין |
המבקשת הגישה תביעה להתרת נישואיה מהנתבע, מוסלמי, נוכח סירוב משרד הפנים לרשום גירושיה מהנתבע בהתאם לפס"ד שניתן ע"י ביה"ד השרעי.
- המשיב 2 הינו ערבי מוסלמי ואילו המבקשת היא יהודיה אשר עברה תהליך של המרת דת לדת איסלם ולאחר מכן ביצעה הליך השבה ליהדות.
- אין מחלוקת כי בני הזוג נישאו בנישואים מוסלמיים בביה"ד הדין השרעי ביום 17.1.2004.
הנישואין לא עלו יפה והצדדים בחרו לסיים הקשר הזוגי ביניהם ואף פנו בבקשה גירושין לביה"ד השרעי, שם התחתנו.
- ביה"ד השרעי ערך גירושין בהתאם לדין השרעי ובידי הצדדים מסמך פורמלי המאשר זאת.
- המבקשת טוענת כי כאשר פנתה למשרד הפנים לשם שינוי סטאטוס מנשואה לגרושה, סורבה ונטען ע"י משרד הפנים כי הליך ההתאסלמות אותו עברה לא הושלם כדבעי ועל כן וכדי לסיים את הקשר הזוגי אגב שינוי הרישום כמבוקש על הצדדים לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה בהליך של התרת נישואין.
המבקשת מפרטת נסיוניתיה להסביר מצב הדברים למשרד הפנים, פניות שהעבירה ומסמכים ואולם משרד הפנים עומד על עמדתו ועל כן הגישה תביעה זו להתרת הנישואין.
- פרקליטות מחוז דרום הגישה עמדת משרד הפנים בענין ונטען בתגובת משרד הפנים, כי שעה שתהליך התאסלמותה של המבקשת לא הושלם כנדרש, אזי בעת נישואי הצדדים המבקשת לא היתה מוסלמית , אלא יהודיה ועל כן לבית הדין השרעי לא הייתה סמכות לדון בנישואי הצדדים ומכאן שאין בסמכותו לגרשם ועל הצדדים לעבור הליך התרת נישואין.
- ב"כ היועמ"ש טוען כי לחילופין על התובעת להמציא תעודת דת המרה פורמלית המאשרת כי המבקשת המירה דתה לאיסלם. עוד נטען כי בנסיבות בהן המבקשת עברה תהליך של השבה ליהדות, בטרם הליך התאסלומותה הושלם כדבעי הרי שאין אפשרות ליתן נפקות אזרחית להתאסלמותה של המבקשת ובאפשרותם היחידה של הצדדים היא התרת נישואיהם על ידי מותב זה.
- לאחר שהתקבלו מסמכים נוספים שנדרשו, התבקשו חוות דעת מאת בית הדין הרבני הגדול ומאת בית הדין השרעי.
- על פי חוות דעת כב' בית הדין הרבני הגדול מיום 15.4.2024 עשוי בית הדין הרבני להכריז על נישואיהם של המבקשת יהודייה לפי דבריה והמשיב שאינו יהודי, כבטלים מעיקרם.
- על פי חוות דעת כב' בית הדין השרעי העליון לערעורים שהוגשה ביום 30.4.2024 (תרגום הוגש לתיק ביום 6.5.2024), נישואי מוסלמי עם אישה יהודיה/נוצריה הם נישואים נכונים ככל שיתקיימו תנאי חוזה נישואין בהתאם להוראות הדין השרעי.
ככל שיתברר כי חוזה נישואין בין מוסלמי ליהודייה /נוצרייה עומד בהוראות הדין השרעי, התרת הנישואין תהיה באמצעות גירושין או החלטת קאדי על פירוד.
ככל שהחוזה לא עומד בהוראות הדין השרעי, על בני הזוג להיפרד בשל אי תקינות חוזה וככל שלא יפרדו יפריד ביניהם הקאדי.
צוין בחוו"ד ביה"ד השרעי כי בהתאם לנסיבות העניין שבפנינו, לפיהן חוזה הנישואין עומד בתנאי הדין השרעי, בסמכותו של בית הדין השרעי לגרש את הצדדים ואין צורך בקיום הליך נוסף.
- בתגובות נוספות שהגיש ב"כ היועמ"ש חזר על עמדתו והבהיר כי פסק הדין השרעי שגירש הצדדים ניתן על סמך המרת דתה של המבקשת לדת האיסלאם בהתאם לדין השרעי בלבד, אין בו להשליך על הדין האזרחי ולצורך התרת נישואי הצדדים יש לקבל פסק דין ממותב זה וזאת בהתאם לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.
דיון והכרעה
- עמדת ב"כ היועמ"ש סותרת את עצמה ואת הוראות החוק ואינה ברורה כלל וכלל.
- ככל שב"כ היועמש עומד על כך שהמבקשת מעולם לא השלימה כנדרש את תהליך ההתאסלמות שעברה, אזי על פי גישה זו, הנישואין שבוצעו בבית הדין השרעי לא בוצעו כנדרש, ולא היה מקום לרשום אותם במשרד הפנים לכתחילה.
- ככל שב"כ היועמ"ש מכיר בנישואין שבוצעו בבית הדין השרעי על יסוד התאסלמותה של המבקשת, אזי חובה לקבל את פסק הדין של בית הדין השרעי בענין הגירושין ולרשום את הצדדים כגרושים.
- לא יכולה להיות מחלוקת כי הנישואין נרשמו לכתחילה מכח פסק דינו של בית הדין השרעי, כלומר משרד הפנים קיבל את סמכותו בענין זה, ועל כן יש מקום לקבל את סמכותו גם בענין הגירושין. לגופם של דברים, לא יכולה להיות מחלוקת כי למעשה נגרמה ונגרמת למבקשת עוגמת נפש מתמשכת כתוצאה מתקלה במשרד הפנים, שכן למעשה ב"כ היועמ"ש היום נאחז ברישום מוטעה (לטענתו) במשרד הפנים, מסרב למחוק את הרישום למרות שלטענתו מדובר בתקלה והמבקשת נותרת כבולה מכאן ומכאן.
- סבורני כי דרך המלך היתה צריכה להיות תיקון הרישום השגוי (שגוי לטענת בא כח היועמ"ש). יחד עם זאת, שעה שאין מחלוקת שבין אם על פי פסק דינו של בית הדין השרעי ובין אם על פי חוקי מדינת ישראל, הרי ממילא נחשבת התובעת (היום שוב יהודיה) כאישה לא נשואה, ועל כן יש מקום להתיר אותה מכבליה למשיב 2 ועל כן ובכל מקרה כבר כעת אני קובעת כי בין אם על פי הדין האזרחי ובין מכח פסק הדין של בית הדין הדתי, יש להסדיר רישום כנדרש במשרד הפנים ולשנות את רישום המבקשת מנשואה לגרושה.
- אין מחלוקת כי הצדדים הביעו הסכמתם להתגרש הן בפני בית הדין השרעי והן בבית משפט זה ודי בהסכמה זו כדי להוות עילה להתרת הנישואין כקבוע בסעיף 5 (ג) לחוק ועל כן, למען הסדר הטוב ולמען הסר ספק אני מורה על התרת נישואי הצדדים.
- פסק דין זה יישלח לצדדים והוא מסיים את הדיון בתובענה.
- המזכירות תשלח עותק מפסק הדין למשרד הפנים.
- מתירה העברה למאגרי פסיקה בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, א' תמוז תשפ"ד, 07 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
נתקלים באתגרים בהליך התרת הנישואין? משרדנו מתמחה בליווי אישי ומקצועי בכל שלבי התהליך.
למה לבחור בנו?
- ניסיון רב בטיפול בתיקי התרת נישואין מורכבים
- ליווי אישי ודיסקרטי לאורך כל ההליך
- מומחיות בטיפול בנישואין אזרחיים וזוגות מעורבים
- פתרונות יעילים ומהירים המותאמים למצבך האישי
אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמורכבות המשפטית.
צרו קשר עוד היום ונסייע לכם לעבור את התהליך בצורה חלקה ומקצועית.
שאלות נפוצות לגבי פסק הדין
התרת נישואין היא הליך משפטי המאפשר לבני זוג לסיים את קשר הנישואין שלהם כאשר הדין הדתי אינו חל עליהם או אינו מאפשר גירושין. בישראל, ענייני נישואין וגירושין נשלטים בעיקר על ידי הדין הדתי, אך ישנם מקרים בהם נדרש הליך אזרחי:
- כאשר בני הזוג הם מדתות שונות
- כאשר אחד או שני בני הזוג חסרי דת
- כאשר בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל
- כאשר בית הדין הדתי אינו מוסמך לדון בעניינם מבחינה בינלאומית
לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת נישואין במקרים אלו.
לא. כפי שקבע בית המשפט, הסכם גירושין והתרת נישואין הם שני הליכים נפרדים, במיוחד כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת. נדרש הליך נפרד של התרת נישואין על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין.
הסכם גירושין מסדיר את היחסים הרכושיים והאישיים בין בני הזוג, אך אינו משנה את מעמדם האישי. התרת נישואין היא הליך משפטי נפרד המשנה את המעמד האישי של בני הזוג מנשואים לגרושים.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת נישואין אזרחיים במקרים מיוחדים, כגון כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת, על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית).
כפי שנקבע בפסק הדין, לא ניתן לבקש סעד הצהרתי לתוקף התרת נישואין שכלל לא התקיימה. במקרה זה, מאחר שלא היה הליך של התרת נישואין בין המנוח לנתבעת, לא ניתן היה לבקש סעד הצהרתי לתוקפו.
כן, בית המשפט הבהיר כי הליך התרת הנישואין נפרד מהליכי הרכוש והמשמורת, ואין צורך להמתין להסדרתם.
לא ניתן להתחתן באופן רשמי בישראל כיהודי עם מוסלמי, מאחר שאין נישואים אזרחיים, והנישואים מבוצעים רק דרך בתי הדין הדתיים שאינם מאפשרים נישואין בין-דתיים.
המרת דת היא חוקית, אך יש להשלים את ההליך באופן מלא ורשמי כדי שתוכר על ידי הרשויות.
