התרת נישואין של זוג עם גיור - כשגיור קונסרבטיבי מפגיש את המשפט האזרחי והדתי
תה"ן 39510-12-23 - כיצד קבע בית המשפט לענייני משפחה סמכות בהתרת נישואין של זוג עם גיור שאינו מוכר על ידי הרבנות
מה היה המקרה?
זוג שנישא בנישואים אזרחיים בפרו הגיש תובענה משותפת להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. השניים רשומים במרשם האוכלוסין כיהודים לאחר שעברו הליך גיור קונסרבטיבי, אך גיור זה אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל. הצדדים הצהירו כי לפני הגיור השתייכו לדת הנוצרית, אך לא הציגו אסמכתאות לכך.
מה הייתה השאלה המשפטית?
השאלה המרכזית הייתה האם הסמכות להתרת הנישואין מסורה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי.
מה קבע בית המשפט?
השופטת רותם קודלר עיאש קבעה כי:
- הסמכות להתרת הנישואין מסורה לבית המשפט לענייני משפחה
- אף שהצדדים רשומים כיהודים, הגיור שעברו לא הוכר על ידי הרבנות
- הצדדים לא הציגו אסמכתאות לשיוך דתי אחר
- התרת הנישואין אינה בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי
- הסמכות נקבעה לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים)
- הסכמת הצדדים להתרת הנישואין היוותה עילה מספקת לפי סעיף 5(ג) לחוק
מה המשמעות?
פסק הדין מדגים את המורכבות של מערכת הנישואין והגירושין בישראל, במיוחד במקרים של גיור שאינו מוכר על ידי הרבנות. במקרים כאלה, בית המשפט לענייני משפחה מהווה פתרון חיוני להתרת נישואין כאשר בתי הדין הדתיים אינם מכירים בסמכותם.
פסק הדין מדגים את המורכבות של מערכת הנישואין והגירושין בישראל, במיוחד במקרים של גיור שאינו מוכר על ידי הרבנות," מסביר עו"ד ארז קרט מומחה לדיני ירושה וצוואות, "בית המשפט לענייני משפחה מהווה פתרון חיוני במקרים אלה."
נתקלים באתגרים בהליך התרת הנישואין? משרדנו מתמחה בליווי אישי ומקצועי בכל שלבי התהליך.
למה לבחור בנו?
- ניסיון רב בטיפול בתיקי התרת נישואין מורכבים
- ליווי אישי ודיסקרטי לאורך כל ההליך
- מומחיות בטיפול בנישואין אזרחיים וזוגות מעורבים
- פתרונות יעילים ומהירים המותאמים למצבך האישי
אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמורכבות המשפטית.
צרו קשר עוד היום ונסייע לכם לעבור את התהליך בצורה חלקה ומקצועית.
לפני | כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש | |
תובעים: | 1. פלוני 2. פלונית שניהם על ידי ב"כ עוה"ד משה אניג'ר | |
פסק דין |
לפני תובענה משותפת להתרת נישואין אשר הוגשה על ידי התובעים.
התובענה הועברה להכרעתי בסוגיית סמכות השיפוט על יסוד כלל המסמכים שהוגשו בתיק. כפי שיפורט להלן, לאחר שעיינתי בכל אשר הונח לפניי, אני מוצאת כי הסמכות לדון בתובענה זו מסורה לבית המשפט לענייני משפחה ומכאן, פסק דין זה.
- בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים ביום 9.7.2004, בפרו.
- כפי העולה מתמציות הרישום שהוגשו על ידי התובעים, התובעים שניהם רשומים במרשם האוכלוסין כ"יהודים".
התובעים הצהירו כי עברו הליך גיור קונסרבטיבי לצורך עלייתם ארצה, אלא שהליך הגיור אשר עברו אינו מוכר ע"י הרבנות הראשית לישראל זאת כפי העולה מהחלטת ביה"ד הרבני האזורי בבאר שבע אשר הוגשה לתיק.
- בכתב התביעה ולאורך ההליך, הצהירו התובעים, כי עובר להליך הגיור הקונסרבטיבי שעברו, השתייכו שניהם לדת הנוצרית, כמו גם הוריהם ושאר בני משפחתם. אולם, התובעים לא הבהירו מהו הזרם בנצרות אליו השתייך כל אחד מהם עובר להליך הגיור הקונסרבטיבי ולא צרפו כל אסמכתא בנדון. לא צורפו תעודת הטבלה או תצהיר על אודות עריכתה, שיש בהם כדי ללמד על אודות השתייכותם לזרם נוצרי כזה או אחר, טרם הליך הגיור הקונסרבטיבי כפי הצהרתם.
התובע 1 הצהיר כי למיטב ידיעתו השתייך לזרם הנצרות הקאתולית המזוהה עם "הכנסייה בואתיקן ברומא" וכי הוטבל בילדותו המוקדמת, אך אין בידו שום דרך לאתר את תעודת ההטבלה או כל מסמך אחר המעיד על כך לרבות תצהיר צד שלישי (ר' התצהירים מטעמו שהוגשו ביום 10.10.2024 וביום 1.11.2024).
במסגרת תצהירה בעניין זה מיום 10.10.2024, הצהירה התובעת 2, כי מעולם לא הוטבלה וכי אביה נוצרי אך אינה יודעת לאיזה זרם בנצרות הוא משתייך. יתר על כן במסגרת אותו תצהיר, כן, הצהירה לראשונה ובניגוד לאמור בתצהיר קודם, כי נולדה "לאם יהודייה ממשפחת לוי, וגם כל הדורות אחורנית מצידה של אימי היו יהודים וכי מבחינתה היא יהודייה "מאז ומתמיד". זאת, למרות שבמרוצת ההליך הקפידה, כאמור, לטעון ולהצהיר שהיא נוצרייה.
יודגש שוב כי אין כל אסמכתא לטענות המבקשת, לא בעניין השיוך לזרם בנצרות ולא בעניין שורשים יהודיים וכן לא ברור ככל שלמבקשת שורשים יהודיים מדוע ראתה צורך לעבור הליך גיור קונסרבטיבי במקום להוכיח את יהדותה.
- ביום 18.9.2024 הוגשה, עמדת ב"כ היועצת המשפטית לממשלה בפרקליטות מחוז דרום – אזרחי, במסגרתה צוין כי לעמדת ב"כ היועמ"ש, הסמכות להתרת נישואי התובעים מסורה לבית משפט לענייני משפחה.
- לאחר שעיינתי בכל אשר מונח לפניי; שעה שהצדדים רשומים כ"יהודים" במשרדי רשות האוכלוסין, אך הגיור שעברו לא הוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל, בהינתן שהתובעים לא הצליחו ביחד או לחוד להציג כל אסמכתא על שיוך דתי אחר ואין כל תימוכין לטענתם כי הוטבלו לנצרות, אני מוצאת כי לקבוע התרת הנישואין אינה בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי והיא מסורה עפ"י חוק שיפוט בענייני התרת הנישואין (מקרים מיוחדים- סמכות בינלאומית), התשכ"ט- 1969, לבית המשפט לענייני משפחה.
- התובעים מסרו הסכמתם להתרת הנישואין בהעדר התייצבותם לדיון במסגרת דיון שהתקיים ביום 18.12.2023 בהליך תה"ס 17045-12-23 (ר' עמ' 1, ש' 19-20 לפרוטוקול הדיון) וגם בתצהירים שצורפו לתמיכה בכתב התביעה.
- הסכמה זו מהווה, כשלעצמה, עילה מספקת להתרת הנישואין, בהתאם להוראות סעיף 5 (ג) לחוק הנ"ל.
- אשר על כן, אני מתירה נישואיהם של הצדדים וזאת החל מהיום.
- המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים ולמשרדי רשות האוכלוסין ותסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ג כסלו תשפ"ה, 24 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
נתקלים באתגרים בהליך התרת הנישואין? משרדנו מתמחה בליווי אישי ומקצועי בכל שלבי התהליך.
למה לבחור בנו?
- ניסיון רב בטיפול בתיקי התרת נישואין מורכבים
- ליווי אישי ודיסקרטי לאורך כל ההליך
- מומחיות בטיפול בנישואין אזרחיים וזוגות מעורבים
- פתרונות יעילים ומהירים המותאמים למצבך האישי
אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמורכבות המשפטית.
צרו קשר עוד היום ונסייע לכם לעבור את התהליך בצורה חלקה ומקצועית.
שאלות נפוצות לגבי פסק הדין
התרת נישואין היא הליך משפטי המאפשר לבני זוג לסיים את קשר הנישואין שלהם כאשר הדין הדתי אינו חל עליהם או אינו מאפשר גירושין. בישראל, ענייני נישואין וגירושין נשלטים בעיקר על ידי הדין הדתי, אך ישנם מקרים בהם נדרש הליך אזרחי:
- כאשר בני הזוג הם מדתות שונות
- כאשר אחד או שני בני הזוג חסרי דת
- כאשר בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל
- כאשר בית הדין הדתי אינו מוסמך לדון בעניינם מבחינה בינלאומית
לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת נישואין במקרים אלו.
לא. כפי שקבע בית המשפט, הסכם גירושין והתרת נישואין הם שני הליכים נפרדים, במיוחד כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת. נדרש הליך נפרד של התרת נישואין על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין.
הסכם גירושין מסדיר את היחסים הרכושיים והאישיים בין בני הזוג, אך אינו משנה את מעמדם האישי. התרת נישואין היא הליך משפטי נפרד המשנה את המעמד האישי של בני הזוג מנשואים לגרושים.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת נישואין אזרחיים במקרים מיוחדים, כגון כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת, על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית).
כפי שנקבע בפסק הדין, לא ניתן לבקש סעד הצהרתי לתוקף התרת נישואין שכלל לא התקיימה. במקרה זה, מאחר שלא היה הליך של התרת נישואין בין המנוח לנתבעת, לא ניתן היה לבקש סעד הצהרתי לתוקפו.
לא. כפי שקבע בית המשפט, אין לו סמכות להורות על תיקון המרשם ללא הליך התרת נישואין מתאים. הסכם גירושין לבדו אינו מספיק לשינוי הרישום במרשם האוכלוסין.
כן, זוג נשים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל יכולות להגיש תביעה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה בישראל.
לא, על פי הודעת נשיא בית הדין הרבני הגדול, אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי היהודי במקרה של נישואין בין שתי נשים יהודיות או שני גברים יהודים.
הסכמת בני הזוג משמשת כעילה מספקת לגירושין על פי סעיף 5(ג) לחוק השיפוט לענייני התרת נישואין.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בבקשות להתרת נישואין של זוגות מאותו מין.
החוק מאפשר התרת נישואין גם במקרים של חוסר הסכמה, אך במקרה של הסכמה הדדית, זו משמשת כעילה מספקת.
במקרה כזה יחולו הוראות אחרות בחוק, אך עדיין ניתן להגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה.
לא תמיד. כפי שעולה מפסק הדין, ההחלטה ניתנה "בהעדר הצדדים", כלומר ללא צורך בנוכחותם הפיזית.
במקרה כזה, אדם עשוי להירשם כיהודי במרשם האוכלוסין אך לא יוכל להתגרש בבית הדין הרבני, ויצטרך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
ישראל מכירה בנישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל, אך התרתם עשויה להיות מורכבת בהתאם לדת הצדדים.
גיור קונסרבטיבי נערך על ידי הזרם הקונסרבטיבי ביהדות ואינו מוכר על ידי הרבנות בישראל, בעוד גיור אורתודוקסי מוכר רשמית.
במקרה כזה, הוא לא יוכל להינשא או להתגרש דרך הרבנות, ויצטרך לפנות לערכאות אזרחיות או לחו"ל.
