כשהלב מתחרט: ביטול פסק דין להתרת נישואין אזרחיים בישראל
תה"ן 8803-05-23 - כיצד בית המשפט לענייני משפחה מאפשר לזוגות לחזור בהם מהחלטה להתגרש
מה היה המקרה?
זוג נשוי בנישואים אזרחיים – הוא יהודי אזרח ישראל והיא נוצרייה אורתודוקסית במעמד תושבת ארעית בהליך מדורג לקבלת אזרחות – הגיש בקשה משותפת להתרת נישואיהם. אולם, כשבוע לפני שניתן פסק הדין המתיר את נישואיהם, הם התחרטו וביקשו מעורכת דינם לבטל את ההליך. למרות זאת, בית המשפט, שלא ידע על שינוי דעתם, נתן פסק דין המתיר את נישואיהם. כחודש לאחר מכן, הגישו בקשה לביטול פסק הדין.
מה הייתה המחלוקת המשפטית?
השאלה המרכזית הייתה: האם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לבטל פסק דין שהתיר נישואין אזרחיים?
- היועץ המשפטי לממשלה התנגד וטען שאין לבית המשפט סמכות לבטל פסק דין כזה, שכן הוא קונסטיטוטיבי (יוצר מצב משפטי חדש).
- הזוג טען שכשם שלבית המשפט סמכות להתיר נישואין, כך יש לו סמכות לבטל את ההתרה, במיוחד כשהתברר שבזמן מתן פסק הדין כבר לא רצו בהתרת הנישואין.
מה החליט בית המשפט?
השופטת חגית מטלין קיבלה את בקשת הזוג וביטלה את פסק הדין מהנימוקים הבאים:
- הוכח שהזוג הודיע לעורכת דינם על רצונם לבטל את ההליך עוד לפני מתן פסק הדין.
- פסק הדין ניתן על בסיס הנחה שגויה שהצדדים עדיין מעוניינים בהתרת הנישואין.
- בית המשפט התרשם מכנות הצדדים והעובדה שהם המשיכו לחיות יחד ללא הפסקה.
- אי-ביטול פסק הדין היה גורם לנזק משמעותי לזוג, במיוחד למעמדה של האישה בישראל.
מה המשמעות המעשית של ההחלטה?
ההחלטה מאפשרת לזוג להמשיך בחייהם המשותפים כנשואים, ולאישה להמשיך בהליך המדורג לקבלת אזרחות ישראלית. ההחלטה מדגישה את הגמישות של בית המשפט לענייני משפחה בהפעלת סמכויותיו כדי להשיג תוצאה צודקת, במיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות ובמקרים בהם שיקולי צדק גוברים על שיקולים פרוצדורליים.
עו"ד ארז קרט עורך דין התרת נישואין מציין כי "פסק דין זה מדגיש את הגמישות של בתי המשפט לענייני משפחה בישראל ואת העדיפות שניתנת לשיקולי צדק מהותיים על פני דקדוקי פרוצדורה. זוהי תזכורת חשובה שמאחורי כל תיק משפטי עומדים אנשים אמיתיים וחייהם."
נתקלים באתגרים בהליך התרת הנישואין? משרדנו מתמחה בליווי אישי ומקצועי בכל שלבי התהליך.
למה לבחור בנו?
- ניסיון רב בטיפול בתיקי התרת נישואין מורכבים
- ליווי אישי ודיסקרטי לאורך כל ההליך
- מומחיות בטיפול בנישואין אזרחיים וזוגות מעורבים
- פתרונות יעילים ומהירים המותאמים למצבך האישי
אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמורכבות המשפטית.
צרו קשר עוד היום ונסייע לכם לעבור את התהליך בצורה חלקה ומקצועית.
לפני | כבוד השופטת, סגנית הנשיא חגית מטלין | |
תובעים |
1. ע.צ. | |
2. א.צ. ע"י ב"כ עוה"ד ליאת חן ציוני
נגד | ||
נתבע |
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה | |
פסק דין | ||
בפני בקשת המבקשים לביטול פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 7.6.23, לפיו הותרו נישואיהם מכוח חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק שיפוט בענייני התרת נישואין" או "החוק").
רקע
- ביום 3.5.23 הגישו המבקשים באמצעות באת כוחם תובענה משותפת ומוסכמת להתרת נישואיהם מכוח חוק שיפוט בענייני התרת נישואין.
- המבקש הינו יהודי אזרח ישראלי והמבקשת הינה נוצרייה אורתודוקסית, תושבת ארעית, הנמצאת במהלכו של "הליך מדורג" לקבלת אזרחות בעקבות נישואים לאזרח ישראלי.
- המבקשים נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים בעיר ***** ב******* ביום 1.10.19, וביקשו בהסכמה להתיר את נישואיהם.
- בהחלטה מיום 7.5.23, ובהתאם לאמור בסעיף 3 (א) לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין פנה בית המשפט אל כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול ולכב' בית הדין האקלזאיסטי יווני אורתודוכסי הגדול לקבלת חוות דעתם.
- ביום 8.5.23 ניתנה חוות דעת של בית הדין הכנסייתי לפיה דינם של נישואין אזרחיים הוא בטלות מדיעקרא ורואים בהם כאילו לא היו כלל, לכן אין צורך בגירושין או בביטולם (חוות הדעת הוגשה לתיק בית המשפט ביום 16.5.23).
- ביום 22.5.23 ניתנה חוות דעת בית הדין הרבני הגדול לפיה הנישואים האזרחיים בטלים מעיקרם (חוות הדעת הוגשה לתיק בית המשפט ביום 6.6.23).
- בפסק דין מיום 7.6.23 ונוכח האמור בחוות הדעת של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין האקלזאיסטי יווני אורתודוכסי הגדול כמפורט לעיל, ובהתאם לסמכות שהוקנתה לבית המשפט מכוח החוק לשיפוט בענייני התרת נישואין, נקבע כי לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון בענייני התרת הנישואין של בני הזוג – המבקשים.
בנוסף, נוכח הסכמתם המשותפת של בני הזוג להתרת נישואיהם כמפורט בתובענה, התיר בית המשפט את נישואי בני הזוג במסגרת פסק הדין, תוך שהורה כי משרד הפנים יבצע רישומם של הצדדים כגרושים, בכל המסמכים הרשמיים (ראה: סעיף 4 לפסק הדין).
- יודגש כי פסק הדין התבסס על הסכמתם המשותפת של המבקשים להתגרש וזאת בהתאם לאמור בסעיף 5 (ג) לחוק לפיו "הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין".
- ביום 4.7.23, דהיינו כחודש לאחר מתן פסק הדין בדבר התרת נישואיהם של בני הזוג, הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין בה טענו כי בסמוך למתן פסק הדין חזרו הצדדים לחיים משותפים והם מבקשים לבטל את פסק הדין ולהותיר את נישואיהם על כנם.
בהחלטה מיום 5.7.23 התבקשה תגובת ב"כ היועמ"ש לבקשה.
למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 26.9.23 הגישו המבקשים תצהיר ערוך כדין מטעמם במסגרתו הבהירו כי הם לא נקטו בשום פעולה לשם שינוי הסטטוס הרשום במשרד הפנים מנשואים לגרושים. עוד הוסיפו כי שינוי הסטטוס ברשומות נעשה ללא מעורבותם.
- ביום 24.12.23 התקיים דיון במעמד הצדדים בו נשמעו טענות הצדדים (להלן: "הדיון"). בהעדר הסכמת הפרקליטות לבקשה, הגישו הצדדים סיכומים קצרים ועתה ניתן פסק הדין.
טענות ב"כ היועמ"ש (תגובה מיום 31.8.23 וסיכומים מיום 14.1.24)
- כעולה מדיווח רשות האוכלוסין, ביום 19.6.23 שונה הרישום במצב האישי של המבקשים ל"גרוש" וזאת בהתאם לפסק הדין, החל מיום 7.6.23.
- בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות לבטל את פסק הדין. כך שב וטען ב"כ היועמ"ש בסיכומיו תוך שהדגיש כי המדובר בשאלה משפטית. על כן לטענתו, עם כל ההבנה לנסיבות האישיות של המקרה דנן, אין בכך השלכה על עצם ההכרעה המשפטית שנגזרת משאלת סמכותו של ביהמ"ש (ראה: סעיף 3 לסיכומים).
- פסק הדין המורה על התרת הנישואין מכוח החוק הינו קונסטרוקטיבי. כלומר, פסק הדין יוצר את הגירושין בין בני הזוג. משמעות הדבר היא שכאשר ניתן פסק דין מכוח החוק, הותרו הנישואים והמעמד האישי של בני הזוג משתנה מנשואים לגרושים (ראה גם סעיף 5 לסיכומים).
ביטול פסק הדין המתיר את הנישואין משנה שוב את המצב של הזוג מגרושים לנשואים, דבר שאינו בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.
לטענת ב"כ היועמ"ש בסיכומיו עמדה זו אינה משתנה גם מקום בו מוכח שבני הזוג עצמם ביקשו לחזור בהם מן הבקשה להתרת הנישואים טרם מתן פסק הדין (כפי שלכאורה הוכח במקרה זה, על בסיס מסרון הווטסאפ מיום 30.5.23) שכן, רצון זה של הצדדים שלא הובא בכל דרך בפני בית המשפט הנכבד אינה משנה מתוקפו ואופיו הקונסטרוקטיבי של פסק הדין (ראה: סעיף 6 לסיכומים).
- ב"כ היועמ"ש מפנה לתה"ן (ב"ש) 10527-08-18 אלמוני נ' ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו 04.02.2019) (להלן: "עניין אלמוני").
באותו מקרה הוגשה בקשה לביטול פסק דין שהתיר נישואין, וזאת מספר ימים לאחר מתן פסק הדין, בטענה שעקב טעות לא עודכן בית המשפט כי בני הזוג חזרו בהם מרצונם להתגרש.
בעניין אלמוני, התייחס ביהמ"ש לבעייתיות בהעדר סעיף חוק המאפשר ביטול פסק דין שהתיר נישואים, אולם חרף זאת קבע כי יש סמכות לביהמ"ש לבטל פסק דין כזה בנסיבות חריגות מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
- עוד הוסיף ב"כ היועמ"ש כי בעניין אלמוני פסק הדין שהתיר את נישואי הצדדים ניתן מתוך הנחה שאינה נכונה במועד בו הוא ניתן, כי בני הזוג מבקשים להתגרש, ועל כן ביטול פסק הדין הינו ביטול מעיקרו, ופסק הדין הינו בבחינת void.
לעניין זה בית המשפט נתן משקל רב לעובדה כי המבקשים הגישו את בקשתם ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין, ולעובדה כי פרק הזמן שחלף מאז הגשת התובענה ועד למתן פסק הדין המתיר את נישואיהם היה קצר יחסית שבחלקו היו פגרת בתי המשפט וחגי תשרי.
בסעיפים 7-8 לסיכומיו, ציין ב"כ היועמ"ש כי אין בפסק דין זה כדי לסייע לצדדים, שכן בכל הכבוד, אינו בבחינת הלכה מחייבת אף לא הלכה מנחה. בסעיף 12 לסיכומיו טען כי הקביעות בהחלטה זו שגויות לגופן.
- ב"כ היועמ"ש מפנה וסוקר באריכות את מאמרה של ד"ר שרון שקרג'י "על תיקון טעות בטעות: בעקבות תה״ן אלמוני נ׳ היועץ המשפטי לממשלה" מחקרי משפט כרך לג 413 (2021), שבו נמתחת ביקורת על פסק דין אלמוני בו נעשה שימוש בסעיפים 19 לחוק האימוץ וסעיף 75 לחוק בתי המשפט.
לטענת ב"כ היועמ"ש, בהתבססו על מאמרה של ד"ר שרון שקרג'י לעיל, סעיף 19 לחוק האימוץ מאפשר ביטול של צו אשר ניתן על ידי בית משפט עצמו. במקרים של התרת נישואין, בית המשפט לא יצר את הנישואים, ואינו מוסמך לכך.
מטרת החוק הינה לייצר מענה להתרת נישואים אזרחיים, ולא יצירת מנגנון נוסף לכינון נישואים, באמצעות ביטול פסק הדין שהתיר אותם.
- כך באשר לסעיף 75 לחוק בתי המשפט. לטענת ב"כ היועמ"ש גם בהתבסס על מאמרה של ד"ר שרון שקרג'י, הסעיף חל רק ב"עניין אזרחי" ואולם גם אם נקבע כי פסק דין שהתיר נישואין כעניין אזרחי, הרי שמדובר בדיון שהסתיים בפסק דין ולא מתבקש סעד בדיון, אלא תיקון פסק הדין שחתם את הדיון.
סקירת פסיקה שניתנה בבית המשפט העליון בנוגע לסעיף 75 מגלה כי בכל פסקי הדין דובר בסעדים אופרטיביים של המשפט האזרחי או הציבורי, ולא בעניינים פרוצדוראליים הנוגעים להחלטה עצמה.
- לטענת ב"כ היועמ"ש המבקשים בבקשה דנן כלל לא הצביעו על מקור לסמכותו של ביהמ"ש ליתן את הסעד של ביטול פסק דין שהתיר נישואין בהסכמה ולכאורה גם אין מקור לסמכות כזו.
עוד הוסיף כי יש לאבחן את המקרה דנן מעניין אלמוני, מאחר שבעניין אלמוני הבקשה לביטול הוגשה ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין וכאשר ההנחה כי הצדדים מבקשים להתיר את הנישואין התבררה כהנחה שלא הייתה נכונה במועד פסק הדין.
במקרה דנן הצדדים הגישו בקשה משותפת להתרת הנישואין. הבקשה לביטול פסק הדין היא בקשה קצרה שאינה מפורטת ונראה ממנה כי הצדדים חזרו לחיים משותפים לאחר פסק הדין. בנוסף לא מוסבר בבקשה מדוע הצדדים פנו לבית המשפט אך בחלוף חודש ממועד פסק הדין.
למעשה, ביטול פסק הדין מהווה ביטול הליך תקין שנעשה לבקשת המבקשים ובהסכמתם.
נוכח כל האמור, לטענת ב"כ היועמ"ש יש להורות על דחיית הבקשה.
תגובת המבקשים (תגובה מיום 19.9.23 וסיכומים מיום 4.1.24).
- לטענת המבקשים, כפי שמוקנית לבית המשפט סמכות בלעדית ליתן פסק דין להתרת נישואי הצדדים, מוקנית לו הסמכות הבלעדית גם לבטלו.
כך לטענתם, לא צריכה להיות הוראה ספציפית בכל חוק וחוק אלא מדובר בהוראת על שחולשת על הדין האזרחי ומקורה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט (ראה גם סעיף 10 לסיכומי המבקשים).
- בדומה לזוגות המתחילים הליך גירושין רגיל בבית הדין הרבני ולאחר זמן קצר חוזרים בהם ושבים לחיות ביחד, כך במקרה דנן. בטרם חלפו 30 ימים ממועד מתן פסק הדין ביקשו הצדדים לבטל את פסק הדין. הלכה למעשה, המבקשים החליטו כי אינם מעוניינים בהתרת הנישואין עוד בטרם מתן פסק הדין.
- הבקשה לבטל את פסק הדין אינה מכוננת נישואים מחדש אלא רק מבטלת את ההתרה. למעשה, בית המשפט נתן החלטה הצהרתית שהיא ברת ביטול כמו כל החלטה אזרחית אחרת (ראה גם סעיף 12 לסיכומי המבקשים).
- במהלך הדיון הוצגה בפני בית המשפט ראיה חדשה, הודעה שכתב המבקש לבאת כוחו ביום 30.5.23 ממנה עולה כי אכן הצדדים בקשו לבטל את הליך התרת נישואיהם עוד ביום 30.5.23 (8 ימים בטרם ניתן פסק הדין). במועד בו ניתן פסק הדין הצדדים הביעו את רצונם החד משמעי שלא להמשיך בבירור ההליך, לפיכך הרי הוא היה VOID שכן לא שיקף את רצון הצדדים (ראה: סעיפים 6-7 לסיכומי המבקשים).
- בפסה"ד בעניין אלמוני, הדומה למקרה דנן, טענה המדינה כי לבית המשפט אין סמכות לבטל פסק דינו להתרת הנישואין, אך ביהמ"ש סבר כי קיימת לו הסמכות מכוח סע' 75 לחוק בתי המשפט, סעיף זה מעניק לבית המשפט סמכות להפעיל שיקול דעת רחב ולבטל החלטות אזרחיות באשר הן. בסעיף 13 לסיכומי המבקשים טענו כי המדינה מסתמכת בהתנגדותה לא על פסק הדין אלא על הביקורת שנכתבה עליו במאמר ספציפי אחד, כשמדובר בביקורת, אך פסק הדין לא בוטל , והוא שריר וקיים ואף לא הוגש עליו ערעור.
- טעות בידי היועמ"ש באשר לסמכות בית המשפט לענייני משפחה אשר אינו כבול לסדרי הדין האזרחיים הנוקשים ובידו סמכות שיורית לאשר הסכמות הצדדים ובקשה זו היא בקשה שהוגשה בהסכמה ומבטאת רצון משותף של הצדדים המבקשים לשמר את נישואיהם.
- לטענת המבקשים, לולא ביטולו של פסק הדין ידרשו בני הזוג לנסוע ל-*****, לבצע שם הליך גירושין אזרחי (מה שלא אפשרי בימים אלה נוכח המלחמה בה נמצאת רוסיה עם אוקראינה), להינשא מחדש, לחזור לישראל ולהמתין שנה נוספת עד שיוכלו להתחיל שוב בהליך הסדרת מעמדה של המבקשת אשר כיום נמצא בשלב מתקדם מאוד ואמור להסתיים בחודש יולי 2024, כשבמהלך זמן זה לא תוכל המבקשת לשהות בישראל. עוד טענו המבקשים בסיכומים (בסעיף 19) כי נמסר לצדדים כי ספק אם הרשויות בישראל יאפשרו להם להתחיל את התהליך פעם נוספת לאחר גירוש האישה מישראל.
- הצדדים נישאו זה לזו בשנת 2019, מתגוררים יחד מזה ארבע שנים, אוהבים אחד את השנייה, מבקשים להמשיך את חייהם יחד ואף שוקלים להביא ילד משותף לעולם.
הטענות שהציגה המדינה אינן טענות מהותיות והסמכות לביטול פסק הדין מצויה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט, בפרט כאשר מדובר בבית המשפט לענייני משפחה אשר עוסק בדיני נפשות ולו הסמכות לסטות מסדרי הדין הנוקשים על מנת לעשות משפט צדק.
- מכל האמור, יש להורות על ביטול פסק הדין להתרת הנישואין שניתן ביום 7.6.23 ולהורות כי נישואי הצדדים יוותרו על כנם.
דיון
- הצדדים כאמור הגישו ביום 4.7.23 בקשה קצרה לביטול פסק הדין מיום 7.6.23 שהתיר את נישואיהם, וטענו בה כי בסמוך למתן פסק הדין חזרו לחיות חיים משותפים ומבקשים להותיר את נישואיהם על כנם. בפועל התברר בדיון שהתקיים, שהצדדים לא נפרדו כלל ועוד בטרם ניתן פסק הדין כבר הודיעו לבאת כוחם על רצונם לבטל הליך ההתרה, כמפורט להלן.
אקדים ואציין, כי לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, ולאחר ששמעתי את עדויות המבקשים וטענות הצדדים בדיון, מצאתי להיעתר לבקשתם ולהורות על ביטול פסק הדין מיום 7.6.23 המתיר את הנישואין, ואנמק.
- מטענות המבקשים, עלה כי הם המשיכו להתגורר יחד ולא נפרדו במשך נישואיהם, אף לא אחרי הגשת הבקשה להתרת נישואיהם (ראה הרישא לתגובה, סעיפים 28 ו-35 לתגובת המבקשים מיום 19.9.23).
כך גם עלה מעדות המבקש בדיון מיום 24.12.23:
"ב"כ המבקשים: באיזה שהוא שלב הפסקתם לחיות יחד מאז שביקשנו את ההליך ועד היום הזה. המבקש: לא" (ראה: עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 24.12.23, שורות 17-21).
ב"כ היועמ"ש טען בדיון כי גם אם הגרסה היא שהמבקשים לא נפרדו והתחרטו על הגשת הבקשה גם אם לפני מועד פסק הדין, זה לא משנה את הדברים שפורטו בתגובתם, כיוון שמדובר בעניין משפטי, ב"כ היועמ"ש אף טען כי אינו מבקש לחקור הצדדים (ראה: עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 24.12.23, שורות 16-17, 27).
- ב"כ היועמ"ש מתנגד לביטול פסק הדין משום שלטענתו אין לבית משפט זה סמכות בחוק לביטול פסק דינו. לביסוס וחיזוק טענתו הפנה ב"כ היועמ"שית למאמרה של ד"ר שרון שקרג'י אשר מתחה ביקורת על פסק דינו של השופט גביזון בעניין אלמוני.
- במאמרה של ד"ר שרון שקרג'י "על תיקון טעות בטעות: בעקבות תה״ן אלמוני נ׳ היועץ המשפטי לממשלה" מחקרי משפט כרך לג 413 (2021), מציינת ד"ר שקרג'י:
"בעניין אלמוני לא נטענה טענת מרמה. לאור התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, שהתייצב להליך, גם לא ניתן היה לפעול בדרך של בקשה מוסכמת. כל שנותר הוא אפוא טענת הראיות החדשות, ואולי גם הטעות. ואכן, נראה כי יש לקרוא את טענת המבקשים ככזו לפיה נתגלו ראיות חדשות, וכי בעטיין של ראיות אלה יש לראות את פסק הדין ככזה שנפלה בו טעות. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה מוסכמת של שני בני הזוג להתרת נישואיהם. יש להניח כי בעת הגשת התביעה היו הצדדים מעוניינים בהתרת הנישואין. המהלך הרגיל והצפוי של הדברים היה שבקשתם תתקבל, וכך אכן אירע. עובדות אלה לא היו שנויות במחלוקת גם במועד הדיון בביטול פסק הדין, וממילא לא נתגלתה עובדה חדשה שהייתה צריכה לשנות את התוצאה. אלא שהמבקשים טענו כי בין מועד הגשת התביעה לבין העת בה ניתן פסק הדין נשתנו הנסיבות ונוצרה עובדה חדשה, והיא שהם שוב לא היו מעוניינים בהתרת נישואיהם. מכאן שבמועד פסק הדין לא זו בלבד שלא נתגלתה עובדה חדשה, אלא העובדות כולן – כולל העובדה שנוצרה (ולא נתגלתה) בינתיים – היו ביד המבקשים. המבקשים יכלו, בשקידה מינימלית, לא כל שכן סבירה, להעמיד מידע זה בפני בית המשפט מבעוד מועד ולמנוע את מתן פסק הדין על בסיס עובדות שנשתנו.
רוצה לומר, אפילו אם יש כאן טעות, הרי שהמבקשים הם שהטעו את בית המשפט, ומה להם כי ילינו? לכן אין בעובדה חסרה זו, למרות חשיבותה, כדי לפגום בפסק הדין שניתן. מכאן, שבפסק הדין לא נפלו מרמה או טעות, לא נתגלו לצדדים עובדות חדשות ולא הייתה הסכמה לביטול הפסק. לכן לא זו בלבד שהפסק אינו בטל, אלא שאף אין הצדקה לבטלו כעת, הגם שהוא, אולי, בר ביטול." (עמ' 421), (ההדגשות שלי, ח.מ.).
- בעניינינו, במהלך הדיון בבקשה לביטול פסק הדין הציג המבקש הודעה ששלח לבאת כוחו ביום 5.6.23 (למרות שמעיון בנספח לסיכומי המבקשים עולה כי ההודעה נשלחה לב"כ המבקשים ביום 30.5.23 ולא ביום 5.6.23 כפי שציין המבקש בחקירתו), בה רשם לה:
"בוקר טוב ל', הגענו להחלטה לשלום בית. מבקש לבטל את הליך הגירושין, אגיע אלייך להסדרת שארית התשלום בהקדם האפשרי, תודה רבה" (ראה עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 24.12.23, שורות 11-12, ראה גם נספח 2 לסיכומי המבקשים).
- בעניינינו, נוצרה למעשה עובדה וראיה חדשה לפיה לפני מתן פסק הדין, עוד ביום 30.5.23, בני הזוג שוב לא היו מעוניינים בהתרת נישואיהם ובקשו מבאת כוחם לבטל את ההליך.
עובדה מהותית זו שומטת את הקרקע תחת פסק הדין אשר ניתן על בסיס ובהסתמך על הסכמת הצדדים שצורפה לבקשה להתרת נישואין, שכן, הסכמה זו לא הייתה עוד למעשה במועד מתן פסק הדין.
המבקש אף הסביר בעדותו כי בהיותו מיוצג עשה הכל דרך עורכת הדין, לכן לטענתו לא בא בעצמו באותו יום לבית משפט להגיש את הבקשה לבטל את ההליך:"…זה לא עובד ככה. אני לא יכול לדפוק בדלת ולהגיד תבטלו את זה".
באת כוח המבקשים הסבירה כי הגישה את הבקשה לביטול רק לאחר כחודש כיוון שהמבקשת לא הייתה בארץ וחשבה להמתין לה עד שתחזור, לבסוף הגישה רק עם תצהיר המבקש והוסיפה את תצהיר המבקשת מאוחר יותר (ראה: עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 24.12.23, שורות, 26-27, 30-32).
הודעת ווטסאפ זו, אשר ביטאה את כוונת ורצון המבקשים להישאר נשואים ולהמשיך בחייהם המשותפים נשלחה לב"כ המבקשים כשבוע לפני מתן פסק הדין.
העובדה כי ב"כ המבקשים הגישה את הבקשה לביטול פסק הדין רק כ- 30 יום לאחר מתן פסק הדין, כיוון שחשבה שנכון יהא לחכות שהמבקשת תשוב ארצה אין בה כדי לגרוע מקיומה של עובדה חדשה שהייתה קיימת עובר למתן פסק הדין.
גם אם היה על המבקשים לבדוק עם באת כוחם אם אכן הגישה את הבקשה לביטול תביעתם מיד לאחר ששלחו לה את הודעת הווטסאפ, ולא עשו כן, אין בזה לטעמי, בנסיבות המיוחדות כמפורט לעיל לפעול כנגדם (ראה גם "עניין אלמוני").
המבקש אף העיד בכנות כי אילו ידע שפסק הדין יכול להינתן במהרה היה מגיש את בקשתו עוד בטרם ניתן פסק הדין: "החלטנו לחזור בנו ואז רציתי לבטל את זה, והבנתי שקיבלנו כבר פס"ד, הייתי בשוק, לא חשבתי שזה יקרה כזה מהר, לא הייתי מוכן לזה עוד. אני מצטער שהטרחנו את בימ"ש" (ראה: עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 24.12.23 שורות 7-8).
- אף בפסק הדין בעניין אלמוני, קבע השופט גביזון בעניין דומה כי:
"פסק הדין שניתן בעניינם של המבקשים ביום 04.10.18, ניתן בהעדרם של המבקשים, ובהסתמך על ההנחה כמפורט בכתב תביעתם כי הם מבקשים להתיר את נישואיהם ולהתגרש זמ"ז.
אולם ההנחה כמפורט לעיל התבררה כהנחה שלא היתה נכונה במועד פסק הדין, שכן המבקשים חזרו בהם מרצונם להתגרש, אך סברו בתמימותם שאין להאיץ את בקשתם בפני בית המשפט בשים לב לפגרת בית המשפט וחגי תשרי.
במהלך הדיון שהתקיים ביום 30.01.19 התרשמתי מכנות דבריהם של המבקשים ומאמיתות גרסתם, ומשכך במועד בו ניתן פסק הדין המתיר את נישואיהם (מכוח הסכמתם לכאורה) למעשה הצדדים לא חפצו להתגרש.
יוצא, איפוא, כי פסק הדין שהתיר את נישואי הצדדים ניתן מתוך הנחה שאינה נכונה במועד בו הוא ניתן , כי הם מבקשים להתגרש, ועל כן ביטול פסק הדין הינו ביטול מעיקרו, ופסק הדין הנו בבחינת "VOID (ראו סעיף 18 לפסק הדין, ההדגשות שלי, ח.מ.).
- בעניינינו, בדיון בבקשה לביטול פסק הדין התרשמתי מכנות דברי המבקשים, הוכח לי כי המבקשים לא נפרדו והמשיכו לחיות חיים משותפים גם לאחר הגשת הבקשה להתרת נישואין וגם בעת שניתן פסק הדין. הם החליטו לחזור בהם מהבקשה כפי שהודיע המבקש לבאת כוחו, זמן קצר (כחודש) לאחר שהוגשה הבקשה להתרת נישואין לבית המשפט, וכשבוע לפני מתן פסק הדין.
- מכאן שפסק הדין המתיר את הנישואים בעת שניתן על סמך הסכמת הצדדים לכאורה, לא שיקף את המצב העובדתי שהרי הצדדים המשיכו לחיות יחד ולא רצו להתגרש, כפי שהוכח לי כאמור מעדויות הצדדים וגם מהודעת הווטסאפ שנשלחה לבאת כוח המבקשים טרם מתן פסק הדין בה ביקש המבקש לבטל ההליך כי חזרו לשלום בית.
אילו הייתה באת כוח המבקשים מגישה הבקשה באותה עת בה קבלה את הודעת הווטסאפ, או מיד בסמוך לאחר קבלתה מהמבקש, הרי לא היה ניתן פסק הדין.
השופט א' מצא קבע בע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ: "הפסיקה שבה נדונה האפשרות לעריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי התייחסה בעיקר למקרים שבהם הסתמך המבקש על עילת תרמית, היינו הטענה כי פסק-הדין שניתן נגדו הושג במירמה, אך הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן של ראיות חדשות (ראו פרשת דנ"א עין-גב [4], בפיסקה 6 והאסמכתאות הנזכרות שם). הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין" (ראה: ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366, 371 (2003), (ההדגשות שלי ח.מ.)
בעניינינו, מצאתי לדחות טענת ב"כ היועמ"ש לפיה מדובר בטענה משפטית בלבד. אף ד"ר שרון שקרג'י לא פסלה ביטול פסק דין להתרת נישואין במקרה של גילוי ראיות חדשות לאחר מתן פסק הדין שלא ניתן היה להביאן עובר למועד מתן פסק הדין בשקידה סבירה בהסתמך על פס"ד עזבון המנוח סלים עזרא לעיל.
במקרה דנן, באבחון מעניין אלמוני, המבקשים בהיותם מיוצגים הודיעו לבאת כוחם על רצונם להפסיק את הליך התרת הנישואין עובר למועד מתן פסק הדין. משכך, יש לקבוע כי פעלו בשקידה סבירה, זו אכן הפעולה הנכונה והסבירה בהיותם מיוצגים.
אלא שראיה חדשה זו לא הגיעה לידיעת בית המשפט עובר למתן פסק הדין והתגלתה רק לאחר מתן פסק הדין זאת נוכח שיקול דעתה של ב"כ הצדדים שסברה שניתן להגיש בקשת ביטול תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.
כפי שהוכח לי, אילו הדבר היה תלוי במבקשים היו מגישים את הבקשה עוד בטרם ניתן פסק הדין.
סבורני שבמקרה דנן "שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה בית דין" (סעיף 5 לפסק הדין סלים עזרא לעיל).
למעלה מן הצורך, יצוין כי משמעות השארת פסק הדין על כנו הינה קשה מבחינת המבקשים. לטענתם, מאחר וההליך המדורג בעניינם של הצדדים טרם הסתיים, יכול והדבר יביא לגרוש המבקשת ל-***. לטענתם, יהא עליהם לנסוע ל-*** על מנת להתגרש מה שלא פשוט בימים אלה של מלחמה עם אוקראינה, ואז להינשא מחדש ולהמתין שנה נוספת כדי להתחיל שוב בהסדרת מעמדה של האישה, כשבזמן זה לא תוכל לשהות בישראל.
- לאור כל האמור, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין מיום 7.6.23 המתיר את הנישואין. משהצדדים אינם מבקשים עוד את התרת הנישואין אני מורה על מחיקת התביעה וסגירת התיק.
- המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, ח' שבט תשפ"ד, 18 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
נתקלים באתגרים בהליך התרת הנישואין? משרדנו מתמחה בליווי אישי ומקצועי בכל שלבי התהליך.
למה לבחור בנו?
- ניסיון רב בטיפול בתיקי התרת נישואין מורכבים
- ליווי אישי ודיסקרטי לאורך כל ההליך
- מומחיות בטיפול בנישואין אזרחיים וזוגות מעורבים
- פתרונות יעילים ומהירים המותאמים למצבך האישי
אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמורכבות המשפטית.
צרו קשר עוד היום ונסייע לכם לעבור את התהליך בצורה חלקה ומקצועית.
שאלות נפוצות לגבי פסק הדין
התרת נישואין היא הליך משפטי המאפשר לבני זוג לסיים את קשר הנישואין שלהם כאשר הדין הדתי אינו חל עליהם או אינו מאפשר גירושין. בישראל, ענייני נישואין וגירושין נשלטים בעיקר על ידי הדין הדתי, אך ישנם מקרים בהם נדרש הליך אזרחי:
- כאשר בני הזוג הם מדתות שונות
- כאשר אחד או שני בני הזוג חסרי דת
- כאשר בני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל
- כאשר בית הדין הדתי אינו מוסמך לדון בעניינם מבחינה בינלאומית
לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת נישואין במקרים אלו.
לא. כפי שקבע בית המשפט, הסכם גירושין והתרת נישואין הם שני הליכים נפרדים, במיוחד כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת. נדרש הליך נפרד של התרת נישואין על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין.
הסכם גירושין מסדיר את היחסים הרכושיים והאישיים בין בני הזוג, אך אינו משנה את מעמדם האישי. התרת נישואין היא הליך משפטי נפרד המשנה את המעמד האישי של בני הזוג מנשואים לגרושים.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת נישואין אזרחיים במקרים מיוחדים, כגון כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת, על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית).
כפי שנקבע בפסק הדין, לא ניתן לבקש סעד הצהרתי לתוקף התרת נישואין שכלל לא התקיימה. במקרה זה, מאחר שלא היה הליך של התרת נישואין בין המנוח לנתבעת, לא ניתן היה לבקש סעד הצהרתי לתוקפו.
כן, בית המשפט הבהיר כי הליך התרת הנישואין נפרד מהליכי הרכוש והמשמורת, ואין צורך להמתין להסדרתם.
כן, בית המשפט לענייני משפחה יכול לבטל פסק דין כזה בנסיבות מיוחדות, במיוחד כאשר הצדדים התחרטו עוד לפני מתן פסק הדין.
ביטול פסק הדין מאפשר המשך ההליך המדורג לקבלת אזרחות, שהיה עלול להיפסק אילו הנישואין היו מותרים.
כן, בדרך כלל נדרשת הסכמת שני הצדדים, אך הסכמה זו לבדה אינה מספיקה וצריך גם אישור בית המשפט.
ביטול פסק הדין משמר את הנישואין המקוריים כאילו לא הותרו מעולם, בעוד נישואין מחדש דורשים הליך חדש ויוצרים קשר נישואין חדש.
ראיה חדשה היא מידע מהותי שלא היה בפני בית המשפט בעת מתן פסק הדין ושיכול היה לשנות את התוצאה, כמו במקרה זה – הודעת הווטסאפ המוכיחה שהצדדים ביקשו לבטל את ההליך.
