זכויות עובדים זרים בדיני משפחה
זכויותיהם של העובדים הזרים בישראל מושפעים מחוקי דיני המשפחה הקימיים בארץ לרבות הפסיקה הענפה בתחום הידועים בציבור. מתברר כל זכויות עובדים זרים בדיני משפחה קיימים בישראל.
מיהו עובד זר?
לפי חוק עובדים זרים, עובד זר הנו עובד אשר היגר לישראל ואינו אזרח ישראל או תושב בה. לעתים מדובר בהגירה שבסופה התאזרחות, ולעתים ההגירה היא למספר שנים לצורך שיפור המצב הכלכלי של העובד ושל משפחתו במדינת המוצא. מרבית מדינות המערב מספקות אשרות שהייה חוקיות וזמניות למספר מוגבל של מהגרי עבודה, על מנת למלא מחסור בכוח עבודהבתחומים שאינם אטרקטיביים לאזרחים המקומיים, בעיקר בשל השכר הנמוך או בשל רתיעה תרבותית מעבודות מסוימות. בישראל מהגרי העבודה מהווים כוח עבודה עיקרי בבינוי, חקלאות, משק בית וסיעוד.
זכויות עובדים זרים בדיני משפחה – הסדרת מעמד
עובד זר בישראל זקוק לשני סוגים של אישורים: היתר עבודה ואשרת עבודה, וההליכים לקבלתם ארוכים ומורכבים. אחוז ניכר מכלל מהגרי העבודה במדינות המערב שוהים ועובדים בהן ללא אשרות חוקיות. מדינות שונות נוקטות בגישות שונות כלפי התופעה, כאשר חוק הכניסה לישראל קובע כי ניתן להרחיק (לגרש) אזרח זר אשר שוהה בישראל שלא כדין.
עם השנים, נוצר הצורך להסדיר מעמדם של עובדים זרים אשר פיתחו מערכות יחסים זוגיות בארץ עם אזרחים ישראלים. בישראל קיים קושי להסדיר מעמד של בן זוג זר, ואין זה משנה לאיזו מטרה נכנס לארץ – בין אם הוא בעל אשרת תייר, עובד זר, או שוהה בלתי חוקי. לעתים בן הזוג נעצר על ידי משטרת ההגירה, בטרם הספיק לפעול לקבלת מעמד כלשהו ולכן חשוב לפעול לייעוץ משפטי מיידי.
בפני בן הזוג הזר עומדות שתי אפשרויות:
1. במשרד הפנים קיים נוהל לידועים בציבור, המאפשר לבן הזוג הזר להסדיר מעמד מתוקף היותו בן זוגו של אזרח ישראלי וזאת גם אם אינם נשואים. עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי עיתוי הפנייה להסדרת המעמד הוא קריטי. כאשר מוגשת בקשה להסדרת מעמד של בן זוג שנעצר בשל שהייה בלתי חוקית ועומד לפני גירוש, יש בכך כדי להעיד על פיקטיביות הקשר. על בני הזוג להגיש במשרד הפנים בקשה להארכת רישיון ישיבתו של בן הזוג הזר. בני הזוג יזומנו לראיון ויישאלו בנפרד מול פקיד משרד הפנים שאלות שיש בהן כדי להעיד על אמיתות הקשר וכנות הבקשה. במידה ותאושר הבקשה, רישיון הישיבה יוארך בשנה. בכפוף לבדיקה שנתית, המעמד יכול להיות מוארך עד לתקופה של שבע שנים. בתום תקופה זו, בן הזוג הזר יוכל בתנאים מסוימים לקבל מעמד של תושב קבע.
2. לבני הזוג קיימת אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים (נישואי תערובת) מחוץ לישראל, ולבקש ממשרד הפנים הסדרת מעמד העובד הזר על בסיס הנישואים. במקרה זה, בתום הליך של חמש שנים יוכל בן הזוג הזר להגיש בקשה להתאזרחות. עם זאת, אצל זוגות רבים קיים קושי להינשא, למשל כאשר אחד מבני הזוג נשוי לאחר במדינת המוצא, בני הזוג בני דתות שונות ועוד.