הברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין
הברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין בדרך כלל קורות כאשר לבני הזוג יש חברה לא משנה אם מדובר על חברה רגילה או חברה בע”מ לרבות חברה משפחתית (להוציא כמובן חברה ציבורית), מדובר במניות המהוות נכסים שווי ערך כספי, אך שקשה הרבה יותר לחשבו ולכמת, אותו, במונחים של כסף ממש, “עמו הולכים למכולת”. חמור המצב שאף פי רוב קורה שרק צד אחד מבני הזוג מחזיק במניות או בקיא בניהול החברה (לרוב הצד שהקים אותה מבראשית).
סכנות בהברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין
בהמשך ישיר לאמור לעיל, הרי כאשר אנו ניצבים בפני סיטואציה, בו הצד השני מחזיק, בידיו, כמות נכבדה של מניות חברה, אותה הינו מנהל. הרי, כפי שנאמר, השאיפה של הצד השני, הינה להתחלק אף ברכוש המניות, שאוחז הצד המנהל וזאת שווה בשווה. שכן כידוע, אף והיה וצד אחד עבד וניהל, גם אם לבדו, את החברה או העסק. הרי, שהראשון יכול היה להגשים את האמור, ולא אחת, בזכות בן/בת הזוג, שנותר בבית וטיפל במשק הבית והילדים. ובכך, העניק אפשרות, לצד השני, “להביא לחם הביתה”, באמצעות פיתוח ודאגה לשגשוג החברה.
לכן, מתוך המצב המתואר, חשוף הצד, זה שנותר בבית עם הילדים, לסכנה כי בן זוגו יבריח נכסים מן החברה, בצורות מצורות שונות. בעל המניות ומנהל החברה, עלול להוציא כספים מן החברה. זאת, בכדי לכאורה לקנות דברים נחוצים. דבר זה, מקטין את הונה העצמי של החברה ולכן, ומתוך כך באופן טבעי, את ערכן של מניות החברה. בנוסף, עלול “הצד החזק” לערוך חוזים עסקיים, אך פיקטיביים, עם אנשים כחלק לכאורה מעסקאות, שמטרתן טובת החברה. או, אף להגיע במכוון ובעורמה למצב לכאורה של פשיטת רגל. וכל זאת, בכדי להוריד למראית עין את שוויה של החברה. כך, שביום פקודה וחלוקת הרכוש, יאלץ בן הזוג לוותר על פחות נכסים, או על אותה כמות נכסים, מניות לצורך העניין, אך ששוויון פחות בהרבה, מאשר היה במקור.
הברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין – אם כן, כיצד יחולק רכוש החברה?
כמובן, שבתי המשפט למשפחה וכיו”ב, מכירים היטב את תופעת הברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין, שמבצעים בעלי חברות בגירושין. ולכן, פיתחו בתי המשפט, בעזרת הפסיקה ושימוש באמצעים שמעניק החוק, דרכים יצירתיות להילחם בתופעה הפסולה.
להלן בקליפת אגוז, דרכים לחלוקת רכוש צודקת יותר, בין הצדדים המתגרשים, בדגש על רכוש מהחברה, קרי מניות:
• דרך אחת הינה עשיית שימוש בסעיף 8 (3) בחוק יחסי ממון המאפשר להקדים את היום הקובע, לחלוקת הרכוש בין הצדדים, מיום הקרע בין הצדדים למועד מוקדם יותר. כך באופן זה, הרי כי היה ובן הזוג הבריח מניות מהחברה. אזי, באמצעות מומחים בתחום, ניתן לגלות פחות או יותר, מה הוברח ומתי. ואז, לבצע את חלוקת הרכוש, כפי מצבו וערכו טרם ההברחה.
• דרך נוספת שפיתחה הפסיקה, בכדי להילחם בהברחת הרכוש מהחברה, הינה חיוב הצד החזק בתשלום בכסף, של שווי המניות, ביום שנקבע שלפיו יש לחלק את המניות. קרי, טרם ההברחה. בהמשך לכך, קבע בית המשפט, באחד מפסקי הדין, כי על הבעל לשלם בשווי כסף כאמור, לאישה את מחצית סכום שווי המניות. זאת כאשר, היה ולא יספיק סכום המכירה שתתבצע, על ידי כונס הנכסים, יהא על הבעל להוסיף לאישה את ההפרש מכיסו.
השלכות נוספות של הברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין
מעבר לפגיעה הישירה בבן הזוג ה"חלש" יותר מבחינה כלכלית, להברחת נכסים מהחברה יש השלכות נוספות שחשוב להיות מודעים אליהן:
פגיעה במוניטין העסקי: הברחת נכסים עלולה להתגלות ולפגוע במוניטין של החברה ושל בעליה. זה עלול להוביל לאובדן אמון מצד לקוחות, ספקים ושותפים עסקיים.
סנקציות משפטיות: במקרים של הברחת נכסים מכוונת, בית המשפט עשוי להטיל סנקציות על הצד המבריח, כולל קנסות כספיים ואף עונשים פליליים במקרים חמורים.
השפעה על עובדי החברה: הברחת נכסים עלולה לסכן את יציבות החברה ובכך לפגוע בביטחון התעסוקתי של העובדים.
סיבוך הליך הגירושין: גילוי של הברחת נכסים עלול לסבך ולהאריך את הליך הגירושין, מה שעלול להוביל להוצאות משפטיות גבוהות יותר ולמתח רגשי מוגבר.
אמצעים נוספים להתמודדות עם הברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין
בתי המשפט ועורכי הדין פיתחו מספר אסטרטגיות נוספות להתמודדות עם תופעת הברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין:
מינוי מומחה כלכלי: בית המשפט יכול למנות מומחה כלכלי אובייקטיבי לבחינת מצבה הפיננסי של החברה ולאיתור פעולות חשודות.
צו מניעה זמני: במקרים בהם קיים חשש ממשי להברחת נכסים, ניתן לבקש מבית המשפט צו מניעה זמני האוסר על ביצוע פעולות מסוימות בנכסי החברה.
גילוי מסמכים מורחב: בית המשפט יכול לחייב את הצד החשוד בהברחת נכסים לספק גילוי מלא של כל המסמכים הפיננסיים הרלוונטיים.
שימוש בחוק איסור הלבנת הון: במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בכלים שמספק חוק איסור הלבנת הון כדי לחשוף העברות כספים חשודות.
חשיבות הייעוץ המשפטי המוקדם כשיש חשד להברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין
- זיהוי מוקדם של סימנים להברחת נכסים.
- נקיטת צעדים מניעתיים לשמירה על זכויות הצד ה"חלש".
- איסוף ראיות ומסמכים רלוונטיים בזמן אמת.
- ניהול משא ומתן מול הצד השני או ייצוג בבית המשפט.
לסיכום, מהדברים האמורים לעיל למדנו, כי חרף התופעה של הברחת רכוש מהחברה תוך כדי גירושין מחברות משפחתיות ו/או, כגון המנוהלות על ידי אחד מהצדדים לקשר, הנישואין, שעלה על שרטון. הרי, כי עינם של בתי המשפט פקוחה והשופטים היושבים על הכס, מכירים היטב את התופעה ומנסים, כמה שניתן, למגרה.
מאידך יצוין, כי גם ל”צד החזק” שבמשוואתנו יש זכויות ולכן, “בן הזוג החלש” עקרונית, יהא זכאי לשווי המניות מיום תחילת הנישואים ועד היום הקובע, לחלוקת הרכוש. עם זאת, אין ל”צד הסביל” זכויות בפירות עתידיים של החברה. שכן, כפי שנפסק כבר, אין לצד השני זכות בפירות עתידיים, בין אם המדובר בענבים או אף בבאושים. זאת לאור כך, ש”הצד הפעיל”, או שיאלץ להיוותר בקשר מלאכותי עם הצד המפוצה, שכן יהא חב לו בתשלומים לכל ימי חייה של החברה. או אף והיה ומדובר בפיצוי חד פעמי באמצעות היוון, וחישוב לעתיד, הרי ש”הצד הפעיל” יספוג את כל ההפסדים. ואילו הצד השני, שכבר פוצה, יוצא נשכר על חשבון זה הראשון.
