האם בגידה גורמת חלוקת רכוש לא שוויונית?
לבית המשפט יש סמכות, במסגרת סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, לקבוע חלוקת רכוש לא שוויונית של הרכוש המשפחתי מטעמי צדק: “ראה בית-המשפט או בית-הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג… לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שייקבע”.
מטעם זה בית המשפט או בית הדין יכולים לפסוק חלוקת רכוש לא שוויונית עקב בגידה (ניאוף) שבאה לידי ביטוי בהליך הגירושין.
עם זאת, בפסיקת בית המשפט בנושא חלוקת רכוש נקבע כי בגידה לא משפיעה על חלוקת רכוש של בני הזוג. עד היום, רומן שניהל אחד מבני הזוג מחוץ לנישואים לא גרם חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני הזוג.
דברי השופטת מרים בן-פורת: “נטישת הבית או בגידה עשויות ליצור קרע בין בני הזוג ובדרך זו לשים קץ לשיתוף, אך אין נענשים עליהן למפרע על-ידי נטילת הזכויות בעת חלוקת רכוש בהליך גירושין”.
זאת ועוד מוסיפים עורכי דין גירושין כי שופט אחר של ביהמ”ש העליון, יצחק כהן (ערעור אזרחי 595/69): “אחרי שנים רבות של חיי נישואין הרמוניים, אין זה רלוונטי כלל מי מבני-הזוג גרם לערעור היחסים, ואין להבדיל במקרה כגון זה בין אישה שבעלה זנח אותה מכיוון שהוא נתן את עינו באחרת, ובין אישה שעזבה את בעלה מכיוון שהחליטה ללכת אחרי מאהבה לא תפגע חלוקת רכוש הזוג”.
על פי המשפט העברי, אם זינתה אישה תחת בעלה, הוא פטור ממזונותיה. הדין האישי שעל פי מתנהל גירושין בישראל בנושא המזונות מחייב גם את בתי המשפט בישראל. השופטים מוסמכים לפסוק אם אישה נאפה, ומשום כך הוא אינו חייב במזונותיה. אך להבדיל כשעסקינן בחלוקת רכוש, בבית דין רבני מנסים להכיל את הפרשנות הדתית של החוק (אם הבעל מתגרש מהאישה כי בגדת בו, בית דין רבני נוטה חלוקת רכוש לא שוויונית – שואלים כאילו: האם הבעל היה מסכים לחלוקת רכוש שוויונית כשהתחתנו בהנחה שהיה יודע כבר אז שתבגוד בו – והתשובה היא לא היה מסכים לחלוקה כזו).
עורכי דין גירושין מדגישים כי בית המשפט העליון הפך החלטת של בית הדין בחלוקת רכוש לא שוויונית עקב בגידה (ניאוף) – עורכי דין גירושין מציניים את חשיבות מרוץ הסמכויות בהליך גירושין ובחלוקת רכוש בפרט.
למרות שבתי המשפט האזרחיים נוטים לא להתחשב בבגידה בעת חלוקת רכוש, חשוב לציין כי הנושא עדיין שנוי במחלוקת ומעורר דיונים משפטיים וציבוריים נרחבים. ישנם מקרים בהם בתי המשפט כן התחשבו בהתנהגות מסוימת של בן זוג, אם כי לא בהכרח בגידה, בקביעת חלוקת הרכוש.
לדוגמה, במקרים של הברחת נכסים או הסתרת מידע כלכלי מהותי מבן הזוג השני, בתי המשפט עשויים לשקול חלוקה לא שוויונית כדי לפצות על הנזק שנגרם. זאת מתוך תפיסה שהתנהגות כזו פוגעת באמון ובשיתוף הפעולה הכלכלי שאמור להתקיים בין בני זוג.
חשוב גם להבין את ההבדל בין השפעת הבגידה על חלוקת הרכוש לבין השפעתה על נושאים אחרים בהליך הגירושין. למשל, בעוד שבגידה עשויה להשפיע על החלטות בנוגע למשמורת ילדים או על גובה דמי המזונות, היא בדרך כלל אינה משפיעה ישירות על חלוקת הרכוש.
עורכי דין המתמחים בדיני משפחה מציינים כי חשוב להבחין בין המישור המוסרי והרגשי לבין המישור המשפטי. בעוד שבגידה עשויה להיות פגיעה קשה ברמה האישית והזוגית, המערכת המשפטית בישראל נוטה להתמקד בהיבטים הכלכליים והמעשיים של פירוק הנישואין, ולא בסיבות הרגשיות שהובילו לגירושין.
יתרה מזאת, ישנה טענה כי התחשבות בבגידה בחלוקת הרכוש עלולה ליצור מצב בעייתי מבחינה משפטית. זאת משום שהגדרת "בגידה" עשויה להיות מורכבת ולא תמיד ברורה, וכן עלולה להוביל לדיונים ארוכים ומסובכים בבית המשפט לגבי טיב היחסים בין בני הזוג לאורך שנות נישואיהם.
מומחים בתחום המשפט המשפחתי מדגישים כי המגמה הכללית בעולם המערבי היא להתרחק מ"אשמה" בגירושין ולהתמקד בפתרונות מעשיים וצופי פני עתיד. גישה זו מבקשת לצמצם את הסכסוך בין בני הזוג ולאפשר להם לבנות חיים חדשים לאחר הגירושין, במיוחד כאשר יש ילדים במשוואה.
עם זאת, חשוב לציין כי למרות המגמה הכללית, כל מקרה נבחן לגופו. ישנם מצבים קיצוניים בהם התנהגות חריגה במיוחד של אחד מבני הזוג עשויה להשפיע על החלטות בית המשפט, גם בנוגע לחלוקת הרכוש. זה יכול לכלול מקרים של אלימות קשה, ניצול כלכלי מתמשך, או התנהגות שגרמה לנזק כלכלי משמעותי למשפחה.
לסיכום, בעוד שבגידה כשלעצמה בדרך כלל אינה גורמת לחלוקת רכוש לא שוויונית בישראל, חשוב להבין את מורכבות הנושא ואת ההשלכות הרחבות יותר של התנהגות בני הזוג במהלך הנישואין על תהליך הגירושין כולו. מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של כל מקר
