אחוזי גירושין בישראל
מגמות עולמיות
בהסתכלות כלל עולמית על אחוזי הגירושין במהלך 50 השנים האחרונות, ניתן לראות שכמות הזוגות המתגרשים גדלה בכל שנה. עם זאת, בשנים האחרונות ישנה מגמה מעורבת: בעוד שבחלק מהמדינות המערביות שיעורי הגירושין התייצבו או אף ירדו מעט, במדינות אחרות, במיוחד במזרח אסיה ובמזרח התיכון, נרשמת עלייה מתמדת.
בישראל נכון לשנת 2022 כ 107,000 מהמשפחות הן משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, והן 6% מכלל המשפחות בישראל. המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות הוא 1.8 לעומת 2.5 במשפחות עם שני הורים. מספר הילדים
הממוצע במשפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. במדינות נבחרות: איטליה –1.4 גרמניה – 1.4 דנמרק – 1.4 ארה"ב –1.9 נורבגיה – 2.3
המצב בישראל
כשמצמצמים את ההסתכלות ומתמקדים במדינת ישראל, ניתן לראות שגם אנחנו, כמו שאר העולם, מספקים מספרים שגדלים בכל שנה. בישראל של היום, כל זוג שישי צפוי להתגרש.
נתונים עדכניים
על פי נתונים עדכניים של אחוזי גירושין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
ישראל נמצאת כיום במקום ה-25 בדירוג העולמי של אחוזי גירושין (מתוך 50 מדינות שנבדקו).
נכון לשנת 2021, אחוז הגירושין בישראל עומד על כ-28%, עלייה קלה מהנתון של 26% בשנת 2009.
בשנת 2020 התגרשו בישראל כ-15,000 זוגות, עלייה של כ-11% מהנתון של 2009.
יודגש כי עם תום שנת 2020 מפרסמת בזה הנהלת בתי הדין הרבניים דו"ח פעילות בתי הדין בשנת הקורונה. העלייה המתמדת במספר המתגרשים והמבקשים להתגרש בשנים האחרונות לא רק שנבלמה אלא אפילו ירדה מעט בשנת הקורונה.
בשנת 2020 התגרשו בבתי הדין הרבניים בישראל 11,076 זוגות לעומת 11,451 שהתגרשו בשנת 2019, דהיינו ירידה של 3% במתגרשים. בשנת הקורונה והסגרים נפתחו בבתי הדין 3,852 תיקי גירושין בסכסוך לעומת 4,158 תיקים לגירושין בסכסוך שנפתחו בשנת 2019. כלומר ירידה של 7%.
גם בכמות התיקים שנפתחו לאישורי הסכם גירושין בהסכמה מסתמנת ירידה – 5,660 בשנת 2020, לעומת 5,701 בשנת 2019 דהיינו ירידה של אחוז. אפילו במספרי התיקים שנפתחו בבקשה משותפת לגירושין ניכרת ירידה.
גורמים המשפיעים על שיעורי הגירושין
מחקרים מראים מספר גורמים המשפיעים על אחוזי גירושין:
גיל הנישואין: זוגות שנישאו בגיל צעיר יותר נוטים להתגרש בשיעורים גבוהים יותר.
רקע משפחתי: ילדים להורים גרושים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתגרש בעצמם.
השכלה: בדרך כלל, רמת השכלה גבוהה יותר מקושרת לשיעורי גירושין נמוכים יותר.
מצב כלכלי: קשיים כלכליים מהווים גורם מרכזי למתחים בזוגיות ועלולים להוביל לגירושין.
תקשורת: זוגות עם כישורי תקשורת טובים יותר נוטים להישאר נשואים לאורך זמן.
השפעת הטכנולוגיה והרשתות החברתיות
בעידן הדיגיטלי, הטכנולוגיה והרשתות החברתיות משחקות תפקיד משמעותי במערכות יחסים ובאחוזי גירושין:
אפליקציות היכרויות: מגדילות את האפשרויות למציאת בני זוג חדשים, מה שעלול להשפיע על יציבות נישואין קיימים.
רשתות חברתיות: יכולות לגרום לקנאה, חוסר אמון ובעיות תקשורת בין בני זוג.
עדויות דיגיטליות: הודעות טקסט, פוסטים ברשתות חברתיות ומיילים הופכים לראיות נפוצות בהליכי גירושין.
השלכות כלכליות של גירושין
אחוזי גירושין מביאים עמם השלכות כלכליות משמעותיות:
ירידה ברמת החיים: לרוב, שני בני הזוג חווים ירידה ברמת החיים לאחר הגירושין.
עלויות משפטיות: הליכי גירושין יכולים להיות יקרים מאוד, במיוחד כאשר יש מחלוקות רבות.
השפעה על קריירה: לעיתים קרובות, אחד מבני הזוג נאלץ לשנות את מסלול הקריירה שלו בעקבות הגירושין.
חלוקת נכסים: חלוקת הרכוש המשותף יכולה להיות מורכבת ולהשפיע על היציבות הכלכלית של שני הצדדים.
סיכום
למרות שאחוזי גירושין בישראל ובעולם ממשיכים לעלות, חשוב לזכור שגירושין הם לעיתים קרובות פתרון הכרחי למערכות יחסים לא בריאות. עם זאת, ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של גירושין מדגישות את הצורך בהשקעה ביחסים, בתקשורת טובה ובפתרון בעיות בתוך מסגרת הנישואין.
בעידן המודרני, כאשר אנשים מודעים יותר לזכויותיהם ולאפשרויות העומדות בפניהם, אחוזי גירושין גבוהים הפכו למקובלים יותר חברתית. זה לא אומר שהם הפכו לקלים יותר רגשית, אך ישנה הכרה גוברת בכך שלעיתים, פרידה היא הצעד הנכון עבור כל הצדדים המעורבים.
כחברה, האתגר שלנו הוא למצוא דרכים לתמוך בזוגות נשואים, לספק כלים להתמודדות עם קשיים בזוגיות, ובמקביל, לפתח מערכות תמיכה טובות יותר עבור אלה שבוחרים להתגרש. זאת, תוך דגש על רווחתם של הילדים המעורבים ועל יצירת מערכות יחסים בריאות יותר בעתיד.
